המקרה אשר נידון בבית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור בפני כב' השופט שאול שוחט בשקט יכול היה להיות חומר לסרט טורקי או הוליוודי מה שתבחרו שבסופו נדחה הערעור .
מדובר בבקשת רשות ערעור לביצוע בדיקת רקמות ע"י אשה שכיום מתגוררת מעבר לים .
המקרה המסועף אשר נידון מתחיל לפני למעלה מ40 שנה עת אימה של מי שביקשה לערער על החלטת השופט ליאור ברגר אשר נתן אישור לבצע בדיקת רקמות ע"מ לאמת את זהות האב של מי שכל חייה חשבה לאביה חוותה רומן עם תייר שבדי בזמן שחברה היה בצבא כתוצאה מהרומן נקלטה האם להריון והיא נישאה למי שהיה חברה במהלך תקופבה זו כאשר חמישה חודשים לאחר החתונה באה לעולם מי שכרגע ביקשה לערער על ההחלטה התיק אשר נידון בעבר והועבר לבית הדין הרבני הגדול לצורך החלטה מחשש לא ליצור מצב של קביעת ממזרות . ומשאלו נתנו דעתם כי ממזרות אין במקרה מאחר והאם כלל לא הייתה נשואה בעת הרומן עם הזמן שחלף ומבדיקות בריאותיות ביצעה האשה בדיקה אשר תוצאותיה הובילו למסקנה כי אביה של המבקשת אינו מצון אפריקה בשורשיו אלא ממוצא אירופאי לאור המסקנה והגילוי החדש פנתה האם בהודעתה כי ביתו למעשה אינה ביתו וככל הנראה התוודתה ברומן העבר כל זאת בזמן שהם כבר גרושים ומאחר ונישואיהם החזיקו תקופה של 3 שנים בלבד בעקבות הגילוי המרעיש ביקש הגבר לבצע בדיקת אבהות שכידוע בארץ מתבצעת ע"י בדיקת רקמות ,
במהלך ניהול ההליך עלתה אף האם ליתן עדות וסירבה להמשיך בחקירה נגדית ומכאן ביקש השופט שאול שוחט מהצדדים למסור סיכומים ,
עוד נתון בגינו החליט השופט לדחות את הערעור של האשה שיוצגה ע"י עורכת הדין רומי קנבל שהוסר למעשה החשש לממזרות מה גם שגילה של האשה כיום עולה על חמישים במסגרת תביעה אשר הגיש לתביעה נזיקית עתר לביצוע הבדיקה ומכאן הבקשת ערעור אשר נדחתה בנוסף להוצאות ע"ס 7500 ₪
