רקע המקרה:
ההליך החל ביום 6 בספטמבר 2023, ולאחר ניתוב התיק לשופטת הראשונה מונתה השופטת אליה נוס, שנאלצה לפסול את עצמה בשל יחסי עבודה של בן זוגה עם הנתבע. לאור זאת, הועבר התיק לשופטת הנוכחית ונקבע דיון ל-6 בפברואר 2024. במהלך הדיון טענה התובעת כי בית המשפט ערך דיון מחוץ לפרוטוקול, ביקש ממנה לשקול למשוך את התביעה וציין בפניה כי עשויה להיות מחויבת בהוצאות גבוהות אם התביעה תידחה.
החלטת השופטת וניתוח הטענות:
לאחר סקירת הבקשה ושמיעת טענות שני הצדדים, דחתה השופטת את בקשת הפסילה. בהחלטה ציינה כי החוק מתיר לשופט לשבת בדין, אלא אם קיים חשש ממשי למשוא פנים. השופטת קבעה כי במקרה הנדון, לא הוכח חשש אובייקטיבי למשוא פנים, וכי ההתייחסות להיכרות עם עורכת הדין של התובעת בעבר אינה מצדיקה את פסילתה.
בנוסף, נידונו טענות התובעת על היעדר רישום בפרוטוקול, כולל היעדר אזכור שמות של גורמים מסוימים מהליך הגישור. השופטת הדגישה כי הפרוטוקול אינו חייב לכלול כל פרט שנאמר אלא לתעד את עיקרי הדברים בלבד. כמו כן, התייחסה לכך שהצעות לעמדות בית המשפט המובעות בדיון קדם משפט נועדו לעודד ייעול ההליך, ואין בהן הבעת דעה סופית.
נימוקים להחלטה
השופטתשירלי שי ציינה בהחלטה כי יש לעודד שופטים לסייע לצדדים להגיע להבנות מחוץ לפרוטוקול כדי לייעל את ההליך, וכי הבקשה לקיום דיון מחוץ לפרוטוקול הייתה הצעה בלבד, אשר נדחתה לאחר שבא-כוח התובעת סירב לכך. בהתייחס לשאר ההחלטות השיפוטיות, ציינה כי החוק מאפשר להגיש בקשות ערעור אך אלו אינן מהוות עילה לפסילת מותב.
סיכום:
בית המשפט דחה את הבקשה לפסילה והבהיר כי ימשיך לדון בתיק בהגינות וללא משוא פנים. מעבר ציינה שי כי העברת המקרה לסמכות מקומית אחרת כלל אינה נתונה לדון בערכאה זו.
