דחיית תביעה לצו הורות פסיקתי: בית המשפט מבהיר את גבולות ההכרה המשפטית

השופט ליאור ברינגר פסק כי ללא זיקה גנטית או פיזיולוגית, אין מקום להענקת צו הורות פסיקתי, גם במקרה של הורות פסיכולוגית שנמשכה שנים.

צילום:אתר הרשות השופטת

בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לצו הורות פסיקתי שהגיש תובע, אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל. התובע ביקש להכיר בו כהורה פסיכולוגי לקטינה, אותה גידל מאז לידתה, על אף היעדר זיקה גנטית ביניהם. השופט ליאור ברינגר פסק כי על פי פסיקת בית המשפט העליון, צו הורות פסיקתי יכול להינתן רק במקרים בהם קיימת זיקה גנטית, פיזיולוגית או במקרים של אימוץ.

על פי פרטי המקרה, התובע ובת זוגו הפכו להורים לקטינה בשנת 2009, אשר נרשמה בתעודת הלידה כבתם המשותפת. חמש שנים מאוחר יותר, בעקבות תביעת אבהות, התברר בבדיקה גנטית שהתובע אינו אביה הביולוגי של הקטינה. לדבריו, גילוי זה יצר משבר ביחסיו עם בת זוגו, אך השניים בחרו להמשיך לגדל את הילדה במשותף, תוך שמירה על המידע בסוד מפני הקטינה.

השופט ברינגר התייחס בפסיקתו להנחיות בית המשפט העליון, אשר קובעות כי לא ניתן להכיר בהורות פסיכולוגית כבסיס למתן צו הורות פסיקתי. הוא ציין את המורכבות המשפטית הנובעת מכך שהתובע, בת זוגו והקטינה מתגוררים בחו"ל, עובדה שמנעה אפשרות לבצע תסקיר לבחינת טובת הילדה.

השופט אף דחה את הבקשה להכיר בפסק דין שניתן בחו"ל, תוך שהוא מדגיש שהפסיקה שם לא התחשבה במידע העדכני, לרבות תוצאות הבדיקה הגנטית שנערכה בישראל. בהתאם לכך, פסק השופט ברינגר כי לא ניתן להעניק את הצו המבוקש ודחה את התביעה.

מקרה זה מחדד את גבולות ההכרה המשפטית במעמד ההורי ומציב אתגר במקרים בהם הורות פסיכולוגית מתנגשת עם הקריטריונים המשפטיים המחייבים.

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל