בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הורה על השבתן של שתי קטינות לאנגליה בתוך שבעה ימים, לאחר שהאם הגיעה עמן לישראל במהלך משבר חריף בין בני הזוג. בהחלטה שניתנה במסגרת הליך לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), קבע כבוד השופט הישאם שבאיטה כי מוקד ההליך אינו בירור הסכסוך המשפחתי או הכלכלי בין ההורים, אלא השבת המצב לקדמותו והחזרת הקטינות למדינת מגוריהן הרגילה, שם יתבררו כלל המחלוקות בין הצדדים.
רופאים, שתי מדינות ומשבר משפחתי
הצדדים, שניהם רופאים במקצועם, הכירו בשנת 2020 במהלך לימודי רפואה בקפריסין. בהמשך עברו להתגורר בעיר לידס שבאנגליה, שם החל האב בהתמחותו כרופא. האם, אזרחית ישראל, שהתה באנגליה מכוח אשרת העבודה של האב, ובמועד ההליך הייתה בחופשת לידה ובחופשת מחלה.
לבני הזוג שתי בנות קטינות – הבכורה, ילידת מאי 2021 ובעלת אזרחות ישראלית וקנדית, והצעירה, ילידת פברואר 2026, שהייתה בת חודשים ספורים בלבד בעת הגשת ההליך.
טענות האם: אלימות, שליטה וחשש לעתיד
בבקשתה טענה האם כי המשבר בין הצדדים החריף לאחר שהאב התקבל לעבודה בארצות הברית וביקש להעביר את המשפחה לשם בניגוד לרצונה. לדבריה, הוא ניסה לכפות עליה את המעבר והבהיר כי ייקח את הקטינות לכל מקום שיבחר.
עוד טענה כי היא סובלת מבעיה רפואית מורכבת בעקבות לחץ תוך־גולגולתי, וכי במהלך אחד העימותים סטר לה האב באזור שבו הושתל שתל רפואי בראשה, לעיני בתם הבכורה. בנוסף ייחסה לו אלימות כלכלית וטענה כי היא תלויה בו לפרנסתה.
במהלך הדיון הודיעה האם כי היא מסכימה לשוב עם הקטינות לאנגליה, אולם ביקשה להתנות את החזרה בשורת תנאים: חיוב האב במזונות זמניים בסך 2,000 לירות שטרלינג לחודש למשך שלושה חודשים, הפקדת ערובה בסך 10,000 לירות שטרלינג, מימון כרטיסי הטיסה עבורה ועבור הקטינות, הסדרת דירת מגורים נפרדת באנגליה, העברת דרכון הקטינה לידיה וביצוע הטיסה המשותפת.
עמדת האב: אמנת האג אינה הליך למזונות
מנגד טען האב כי האם עזבה את בית המשפחה בלידס באישון לילה, עברה עם הקטינות לבית מלון בלונדון ומשם טסה לישראל, ובכך ניתקה אותו מבנותיו למשך למעלה מחמישים ימים.
האב הכחיש מכל וכל את טענות האלימות והכפייה, וציין כי הוא זה שנשא בכל הוצאות התא המשפחתי, בעוד האם לא גילתה כי בבעלותה דירה בישראל בשווי של למעלה משני מיליון שקלים המניבה לה הכנסה משכר דירה.
עוד נטען כי לצדדים עומד לרשותם בית מגורים משותף ומרווח בלידס, חוזה השכירות עדיין בתוקף, ולכן אין כל הצדקה לחייבו לממן עבורה דירה נפרדת. בנוסף הדגיש כי הליך לפי אמנת האג אינו המקום לדון במזונות, במשמורת או במחלוקות רכושיות, שכן אלה צריכים להתברר במדינת המגורים הרגילה של הקטינות.
בית המשפט: הליך חירום – לא בירור מלא של הסכסוך
השופט הישאם שבאיטה עמד בהחלטתו על מטרתה המצומצמת של אמנת האג – השבה מהירה של ילדים שהורחקו ממקום מגוריהם הרגיל, תוך מניעת עשיית דין עצמי בידי אחד ההורים.
בית המשפט הדגיש כי ההליך אינו נועד להכריע בשאלות של משמורת, מזונות או טובת הילד במובנה הרחב, אלא לשמש כ"עזרה ראשונה" בלבד עד שהסכסוך יתברר בפני הערכאה המוסמכת במדינת המגורים.
במסגרת בחינת הבקשה קבע בית המשפט כי האם לא הציגה מסמכים המלמדים על מצבה הכלכלי או הרפואי, לא הפריכה את הטענה בדבר בעלותה על דירה בישראל ולא הציגה תשתית ראייתית התומכת בטענותיה בדבר האלימות הנטענת. מנגד, האב אישר כי נשא בפועל בכל הוצאות הבית והקטינות עד לעזיבתן את אנגליה.
מרבית דרישות האם נדחו
בסופו של דבר דחה בית המשפט את מרבית הסעדים שביקשה האם.
נקבע כי אין מקום לחייב את האב במימון דירה נפרדת, שכן טענתו בדבר קיומו של בית מגורים משותף בלידס לא נסתרה.
גם הדרישה למזונות זמניים נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי אין בפניו תשתית עובדתית מספקת לבחינת מצבם הכלכלי של הצדדים וכי בירור שאלות אלה צריך להיעשות באנגליה במסגרת ההליכים המתאימים.
בנוסף נדחו בקשות הצדדים בעניין החזקת הדרכונים וההליכים הרפואיים בקטינות, מן הטעם שהן חורגות מגדרו של ההליך לפי אמנת האג.
הקטינות ישובו ללידס
לצד דחיית מרבית דרישות האם, קבע בית המשפט כי לנוכח גילן הצעיר של הקטינות, ובפרט העובדה שאחת מהן תינוקת בת חודשים ספורים, טובתן מחייבת כי ישובו לאנגליה בליווי אימן.
לפיכך חויב האב לשאת בעלות כרטיסי הטיסה של שתי הקטינות ושל האם, למסור את מסמכי הנסיעה הדרושים ולעשות כן ללא עיכוב.
עוד נקבע כי עם הגעתן ללידס ישובו הקטינות להתגורר בבית המשותף, והאב ימשיך לשאת בכל הוצאות החזקת הדירה ובצורכי הקטינות עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט המוסמך באנגליה.
למעשה, אף שהאב חויב לשאת בעלות הטסת האם והקטינות, הוא השיג את התוצאה המרכזית של ההליך – השבת בנותיו למקום מגוריהן הרגיל באנגליה, תוך דחיית הניסיון להפוך את הליך אמנת האג לבמה להכרעה במחלוקות כלכליות ומשפחתיות רחבות.
ממשרדה של עורכת הדין סאליאור בן־חמו, שייצגה את האב בהליך, נמסר:
"משפחה שחיה בין שתי מדינות אינה זקוקה רק לעורך דין – היא זקוקה לאסטרטגיה שחוצה גבולות.
אמנת האג לא נועדה לקבוע מי ההורה הטוב יותר. מטרתה היא להחזיר את הדיון למדינה שבה הסכסוך צריך להתברר.
"משפחה שחיה בין שתי מדינות אינה זקוקה רק לעורך דין – היא זקוקה לאסטרטגיה שחוצה גבולות."
עורכת הדין סאליאור בן-חמו
(צילום:פרטי)
פסק הדין הזה מזכיר לכולנו שהליך לפי אמנת האג אינו המקום לנהל משא ומתן כלכלי. בית המשפט הבהיר כי המחלוקות הכספיות יתבררו בפני הערכאה המוסמכת, בעוד שטובת הילדים וכללי הסמכות הבינלאומית נותרו במרכז ההליך.
זו צורת החשיבה שמובילה את המשרד בכל תיק ותיק – הסתכלות אסטרטגית רחבה, המשלבת הבנה של הדין הבינלאומי לצד ניהול מדויק של ההליך המשפטי, במטרה להבטיח שלקוחותינו יתמודדו עם ההליך במקום ובמסגרת המשפטית הנכונה."
