פסק דין עקרוני שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה עוסק בזכויות בדירה שנרכשה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, שנרשמה על שם הבעל בלבד. הדיינים – הרב אברהם מייזלס (אב"ד), הרב בנימין לסרי והרב נחמיה נשר – פסקו כי אף שהבעל נרשם להגרלה טרם נישואיו, הרי שהשקעה כספית משמעותית מצד האשה ושיתוף בפועל ברכישת הנכס מצדיקים הכרה בזכויותיה הקנייניות בדירה.
בני הזוג נישאו בשנת 2016 והתגרשו בשנת 2024. במהלך חייהם המשותפים נרכשה דירה במסגרת מחיר למשתכן, אשר נרשמה על שם הבעל בלבד, מאחר שהרישום להגרלה נעשה לפני הנישואין. האשה דרשה הכרה בזכויותיה בדירה, לאחר שהשקיעה כ-435,000 ש"ח מכספה האישי, חסכונות ומתנות חתונה, בסיוע לרכישת הנכס.
לטענתה, בני הזוג תכננו יחד את רכישת הדירה, פעלו במשותף מול הקבלן ובחרו יחד את הנכס. היא הוסיפה כי דמי השכירות הופקדו לחשבון המשותף, והמהלכים כולם מלמדים על כוונת שיתוף.
מנגד, הבעל טען כי מדובר בזכאות שנרכשה ביוזמתו ובאופן אישי טרם הנישואין, כי הרישום נעשה על שמו בלבד, והאשה ידעה שאין לה זכויות בנכס, דבר שהתבטא בכך שחתמה על מסמכים משפטיים כחסרת דירה.
בית הדין לא קיבל את עמדת הבעל במלואה. בפסק הדין נקבע שהרישום להגרלה טרם הנישואין אכן מקנה לבעל זכאות אישית, אולם אין בכך למנוע את בחינת שאלת השיתוף הקונקרטי – קרי, האם בפועל נוצרו נסיבות שמצדיקות הכרה בזכויות של הצד השני.
הדיינים קבעו כי האשה הוכיחה השקעה כספית ניכרת מהונה הפרטי לצורך רכישת הדירה, תוך הסתמכות על כך שהיא עצמה תהיה שותפה בנכס. עוד הודגש כי ניכר שיתוף פעולה בין הצדדים לאורך כל שלבי הרכישה. בכך, לדעת הדיינים, נוצר שיתוף בפועל בדירה – שאינו תלוי במועד הרישום להגרלה או בבעלות פורמלית.
על כן קבעו הדיינים שיש לראות באשה כבעלת מחצית מהזכויות בדירה, וזאת על בסיס עקרון השיתוף הקונקרטי. הם הדגישו כי השיתוף הקנייני נוצר לא מכוח חזקת השיתוף הכללית או חוק יחסי ממון, אלא בשל העובדות הספציפיות שהעידו על שיתוף בפועל.
