זהו אחד המקרים הקשים והכואבים שנידונו לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה: תביעה הדדית בין אח ואחות, בעקבות האשמות פליליות חמורות שהאחות הפיצה בקרב בני המשפחה – לפיהן אחיה, בהיותו ילד בן 9, פגע מינית בבתה כשהייתה תינוקת בת כחצי שנה.
הפרסומים, נטען, נאמרו לאחיותיהם בשתי הזדמנויות שונות – האחת ב-2018 והשנייה ב-2020, במהלך נסיעה משפחתית. "אני שומרת סוד שאף אחד לא יודע, [האח] אנס את הבת שלי כשהייתה בת חודשיים", כך לפי אחת מהגרסאות שתיאר האח בכתב התביעה.
האח, שגילה את דבר הפרסומים רק בדיעבד, חש מושפל ומבוזה, וביקש מבית המשפט פיצוי על הפצת "עלילת דם" – כלשונו. מנגד, האחות טענה כי מדובר בשיחה פרטית בינה לבין אחיה, אותה הוא הפיץ בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, ובכך פגע בה ובמשפחתה.
"האחיות שמעו – ונחרדו"
השופטת זרבל–קדשאי לא הותירה מקום לספק: היא קיבלה את גרסת האח וקבעה כי האחות אכן אמרה את הדברים בפני אחיותיה, ולא רק בהודעות פרטיות. עדויותיהן של האחיות – לאה ושרה – נחשבו מהימנות ומפורטות, והכילו תיאורים של תגובות קשות בזמן אמת: "אמרתי לה – את נורמלית? איך ילד בן 9 יכול לאנוס תינוקת?", העידה אחת מהן.
גם בתה של האחות, מושא ההאשמות, הצהירה לבית המשפט כי מעולם לא ידעה על המקרה, לא מאמינה שקרה, ואף הופתעה לגלות את עצמה כתובעת בתביעה שכנגד מצד אמה.
עלילה ללא הוכחות
במהלך עדותה, הציגה האחות גרסאות סותרות, חלקן מנותקות מהשכל הישר, ולא הצליחה להוכיח את טענותיה. השופטת קבעה כי "האחות לא עמדה ברף ההוכחה הנדרש להוכחת טענות כה חמורות", והביעה תמיהה כיצד – לשיטתה – המשיכה האחות לאורך השנים לשמור על קשר הדוק עם האח, ולא מנעה ממנו קשר עם ילדיה.
גם העובדה שלא פנתה למשטרה או לרופאים בזמנו, ואפילו לא סיפרה על כך לבני משפחה קרובים, חיזקה את מסקנת בית המשפט כי מדובר בטענות שווא.
תביעה שכנגד – נדחתה
האחות הגישה תביעה שכנגד, בטענה שהאח ביזה אותה כששיתף בקבוצת המשפחה הודעה פרטית ששלחה לו. גם טענה זו נדחתה. השופטת קבעה כי "הפרסום חוסה תחת הגנת תום הלב", וכי האח עשה זאת כדי להגן על שמו הטוב מול עלילה שזכתה כבר לתפוצה משפחתית נרחבת.
הסוף המשפטי – והפצע המשפחתי
לבסוף, חייבה השופטת את האחות לשלם לאח פיצוי בסך 30,000 ש"ח. עם זאת, הדגישה את המורכבות המשפחתית והזהירה מפני שימוש תדיר בדיני לשון הרע בפתרון סכסוכים משפחתיים. "יש לנהוג במשנה זהירות כשמדובר במשפחה, ולבחון כל מקרה לגופו".