בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה לאחרונה בקשה חריגה לבטל ייפוי כוח מתמשך שניתן לאחד הבנים על ידי אימם הקשישה, כבת 95, לאחר אירוע מוחי. האחים טענו כי הבן פעל בניגוד להוראות המסמך, הרחיק אותם מאימם, השכיר את ביתה וניצל את כספיה.
השופטת דיאנה פסו-ואגו קבעה כי הטענות לא הוכחו, והדגישה כי מהחומר שהונח בפניה עולה דווקא תמונה הפוכה: האם מטופלת היטב בבית בנה, ומביעה רצון ברור להמשיך להתגורר שם.
הטענות: “הוא השתלט על אמא והשכיר את הבית”
שלושת האחים שהגישו את הבקשה טענו כי אחיהם, שמונה למיופה כוח מתמשך, חרג מסמכויותיו. לטענתם:
-
הוא השכיר את בית האם בניגוד להוראות ייפוי הכוח.
-
העביר אותה להתגורר בביתו במקום להותירה בביתה עם מטפלת.
-
משך כספים מחשבונה ואף מכר רכוש שהיה בבית.
-
ובעיקר – מנע מהם להגיע ולבקר אותה.
באחד הדיונים טען בא כוחם של האחים כי האח “השתלט על האמא בצורה ברוטלית” ומונע מהם לראות אותה.
מנגד, האח טען כי כל הפעולות נעשו מתוך דאגה אמיתית לאם, וכי המעבר לביתו נעשה לבקשתה לאחר מצבה הרפואי המורכב. לדבריו, היא סירבה להישאר לבדה בביתה או לעבור למסגרת סיעודית.
האפוטרופוס לדין: “מקרה חריג בטובו”
במהלך ההליך מינה בית המשפט אפוטרופוס לדין לאם, שפגשה אותה מספר פעמים. התרשמותה הייתה חד-משמעית: האם מטופלת היטב בבית הבן.
לדבריה, הקשישה נמצאה מטופחת, חיונית ומרוצה, מוקפת בבני משפחה ונכדים. היא אף אמרה כי אינה מעוניינת לשוב לביתה משום שאינה רוצה להיות “לבד בין ארבעה קירות”.
בדיון בבית המשפט הוסיפה האפוטרופוס כי מדובר במצב יוצא דופן:
“אני בדרך כלל לא נתקלת במקרים שבהם קשיש מטופל על ידי משפחתו בצורה כל כך טובה ומטופחת”.
השופטת: רצון האם חשוב מהוראות המסמך
בפסק הדין הדגישה השופטת כי אמנם ייפוי הכוח המתמשך כלל הוראה שלפיה האם ביקשה להמשיך להתגורר בביתה, אך החוק מאפשר סטייה מהוראה זו כאשר האדם עצמו מביע רצון אחר.
לדבריה, במקרה זה הוכח כי האם מבינה את מצבה ומעדיפה להישאר בבית בנה.
השופטת קבעה כי אף שהבן סטה מהוראה מסוימת במסמך – הדבר נעשה בהתאם לרצונה של האם ובמטרה להיטיב עמה.
לדבריה:
“המשיב על פניו פעל בניגוד להוראת ייפוי הכוח, אך הדבר היה נוכח רצונה של הממנה ובהתאם לרצונה… ויש בכך להטיב עמה ולקיים את מבוקשה.”
גם טענות על כספים לא הוכחו
האחים העלו גם חשדות כי הבן ניצל את כספי האם, אולם בית המשפט קבע כי מדובר בטענות שלא גובו בראיות.
לפי המסמכים שהוגשו, חשבון הבנק של האם דווקא גדל במהלך התקופה – והגיע לכ-200 אלף שקל.
השופטת הדגישה כי האחים לא הציגו ראיות למעילה או שימוש פסול בכספים, למרות שניתנה להם הזדמנות לעשות זאת.
“הבקשה נולדה מסכסוך בין האחים”
בסיום פסק הדין מתחה השופטת ביקורת על המבקשים וקבעה כי נראה שההליך אינו נובע מדאגה אמיתית לאם, אלא ממחלוקת משפחתית.
לדבריה:
“נדמה כי הבקשה אינה נשענת על דאגה כנה לטובת האם, אלא על סכסוך בין האחים – סכסוך שאינו מעניינה של הממונה.”
ההכרעה
בית המשפט דחה את הבקשה לבטל את ייפוי הכוח המתמשך.
עם זאת ציינה השופטת כי על הבן לכבד סעיף במסמך הקובע כי יש לחלק מתנות קטנות לנכדים בימי הולדתם.
האחים שחוללו את ההליך חויבו לשלם 20 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
