במשך שנים ארוכות הפכו תיקי ניכור הורי לאחת הזירות הקשות והמורכבות ביותר בדיני המשפחה בישראל. הורים נאבקו על הקשר עם ילדיהם, ילדים מצאו עצמם בלב סכסוכים מתמשכים, ובתי המשפט ובתי הדין נדרשו להתמודד עם מצבים שבהם כל יום שחולף עלול להעמיק את הקרע ולהפוך אותו לבלתי הפיך.
כעת נדמה כי מערכת בתי הדין הרבניים החליטה לשנות את כללי המשחק.
נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב דוד יוסף, חתם על נוהל נשיא חדש ומחייב, שנועד להסדיר באופן אחיד את הטיפול בתיקים העוסקים בהבטחת קשר בין הורים לילדיהם ובמוגנות ילדים. אלא שבניגוד למהלכים קודמים, הפעם מדובר לא רק במסלול דיוני מהיר – אלא במערכת שלמה של אכיפה, פיקוח וסנקציות.
מנוהל חיות למהפכת בתי הדין
כדי להבין את עוצמת השינוי יש לחזור לשנת 2020.
באותה שנה פרסמה נשיאת בית המשפט העליון דאז, אסתר חיות, את נוהל הנשיאה שעסק בטיפול בהליכים דחופים הנוגעים להבטחת קשר בין הורים לילדיהם ולמוגנות ילדים. הנוהל נולד מתוך ההכרה כי נתק ממושך בין ילד להורה עלול לגרום לנזק רגשי משמעותי וכי יש צורך במסלול מהיר לטיפול במקרים כאלה.
נוהל חיות קבע מסגרת דיונית מזורזת והוביל לכך שבתי המשפט לענייני משפחה העניקו עדיפות לתיקים מסוג זה.
אלא שבבתי הדין הרבניים סברו כי לא די בכך.
מכתב שהעביר מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אליהו בן דהן, לוועדה לזכויות הילד של הכנסת, מלמד על התפיסה שהתפתחה במערכת בתי הדין בשנים האחרונות. במסמך צוין כי בתי הדין מנהלים "מלחמת חורמה" בתופעת הניכור ההורי, תוך שימוש במגוון כלים ובהם קנסות, אי פסיקת מזונות ואף סנקציות דיוניות כלפי הורה מנכר.
לצד המכתב צורף מאמר מקיף מאת אב בית הדין הרבני בירושלים, הרב יצחק אושינסקי, שבו תואר הניכור ההורי כתופעה הפוגעת ישירות בנפשו של הקטין, עד כדי הגדרתה כהתעללות רגשית בילד.
הזמן הפך לאויב המרכזי
אם יש רעיון אחד שעובר כחוט השני בנוהל החדש, הרי שמדובר במאבק נגד חלוף הזמן.
הנוהל קובע כי בקשות דחופות להבטחת קשר או למוגנות ילדים יחייבו קיום דיון בתוך שבעה ימים לכל היותר. לחלופין, יוכל בית הדין להעניק החלטה מנומקת בתוך 72 שעות בלבד.
בנוסף, נקבע כי לא תתאפשר גרירת הליכים שלא לצורך. תגובות, תצהירים, חוות דעת ודוחות מקצועיים יוגשו בלוחות זמנים קצרים במיוחד, וחריגה מהמסגרת תצריך נימוק מיוחד.
לראשונה גם הוקם מנגנון פיקוח ייעודי: ראשי בתי הדין האזוריים יידרשו לדווח אחת לחצי שנה על כל תיק שחרג מהמתווה שנקבע.
הסנקציות שלא היו בעבר
אולם החידוש הגדול באמת נמצא בפרק האכיפה.
הנוהל החדש מעניק לבתי הדין ארגז כלים רחב במיוחד הכולל אפשרות להפעלת הליכי בזיון, קנסות, הוצאות משפט משמעותיות, שימוש בהליכי הוצאה לפועל והגבלות שונות.
במקרים מסוימים ניתן יהיה לשקול גם שינוי הסדרי המשמורת, העברת הילד להורה האחר או אפילו השמה זמנית במסגרת טיפולית מתאימה לצורך חידוש הקשר.
עוד קובע הנוהל כי במקרים של סרבנות קשר שמקורה בהתנהלותו של ההורה המשמורן, ניתן יהיה לשקול השלכות כלכליות משמעותיות, לרבות ביחס לחיובי המזונות.
מדובר בגישה תקיפה בהרבה מזו שאפיינה בעבר את מרבית ההליכים בתחום.
לא כל נתק הוא ניכור
לצד הגישה התקיפה, הנוהל מבקש לשמור על הבחנה חשובה בין ניכור הורי לבין מקרים שבהם קיימת סכנה ממשית לילד.
בדומה לנוהל חיות, גם הנוהל החדש עוסק בשני מסלולים מקבילים – הבטחת קשר ומוגנות ילדים.
כלומר, כאשר קיימות אינדיקציות ממשיות לאלימות, פגיעה מינית, הזנחה או סיכון אחר, טובת הילד ומוגנותו נותרות השיקול המרכזי.
המשמעות היא שבתי הדין יידרשו להבחין בין מקרים שבהם נעשה שימוש בטענות מוגנות כדי להצדיק נתק קשר לבין מקרים שבהם קיימת הצדקה אמיתית להגנה על הקטין.
עו"ד שי שמחיוב : "כל יום של ניכור הוא יום של נזק"
מי שמברך על המהלך הוא עורך הדין שי שמחיוב, מסגל שמחיוב ושות' הנחשב לאחד ממשרדי עורכי הדין הבולטים בישראל בתחום הניכור ההורי ואשר המשרד רשם לאורך השנים הישגים משמעותיים ויוצאי דופן בתחום.
לדבריו:
"אני מברך על דבריו של הרב הראשי ומקווה כי המסר החשוב ימשיך לקבל ביטוי מעשי וברור בכל הערכאות העוסקות בדיני משפחה.
בשנים האחרונות אנו עדים להכרה גוברת של בתי המשפט בחומרתה של תופעת הניכור ההורי ובנזק הקשה שהיא גורמת לילדים ולהורים כאחד. כך למשל, בתלה”מ 2451-12-22, הורתה כב’ השופטת מיכל ברגר בלום על העברת המשמורת לאב בעקבות קביעות בדבר ניכור הורי. בתמ”ש 48008-03-19, פסק כב’ סגן הנשיא נמרוד פלקס פיצויים נזיקיים בסך 285,000 ש”ח לטובת מרשנו בגין ניכור הורי. בנוסף, בתלה”מ 51455-03-17, חייב כב’ השופט ארז שני אם מנכרת בתשלום 180,000 ש”ח לטובת מרשינו.
"הילדים אינם יכולים להמתין. " – עורכי הדין שי שמחיוב(מימין) ואסי סגל (משמאל)
(צילום:פייסבוק)
פסקי דין אלה משקפים מגמה ברורה שלפיה ניכור הורי אינו רק סכסוך בין הורים, אלא פגיעה קשה בזכויות הילדים ובזכותם לקשר בריא ומשמעותי עם שני הוריהם. כאשר מתגלה פגיעה כזו, על המערכת לפעול במהירות, בנחישות ובאומץ.
אני מקווה שבתי הדין הרבניים, לצד בתי המשפט לענייני משפחה, ימשיכו להעביר מסר חד וברור: לא תהיה סובלנות כלפי ניכור הורי, הסתה או פגיעה בקשר בין ילד להורה. טובת הילדים חייבת לעמוד מעל הכול.
הילדים אינם יכולים להמתין. כל יום של ניכור הוא יום של נזק. חובתנו כחברה וכמערכת משפטית היא להגן עליהם בזמן אמת ולא בדיעבד".
עו"ד מיכל חכמון: "התופעה הזו צריכה לקבל יחס של ניתוח פתוח ללא הרדמה"
גם עורכת הדין מיכל חכמון בירכה על הנוהל החדש והדגישה כי מדובר במהלך שהמערכת הייתה זקוקה לו מזה שנים:
"אני שמחה שנושא הניכור ההורי מקבל במה חשובה ע"י שינויים אשר נדרשים כבר תקופה ארוכה והוזנחו. התופעה הזו צריכה לקבל יחס של ניתוח פתוח ללא הרדמה עקב הדימום הצורב. אני שמחה ותולה תקווה כי השינויים גם ייתבצעו בפועל במהרה."
התופעה הזו צריכה לקבל יחס של ניתוח פתוח ללא הרדמה עקב הדימום הצורב
עורכת הדין מיכל חכמון
(צילום:פרטי)
מבחן המציאות מתחיל עכשיו
הנוהל החדש של בתי הדין הרבניים עשוי להוות את אחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר שנראו בשנים האחרונות בתחום דיני המשפחה.
אם נוהל הנשיאה אסתר חיות סימן את תחילת ההכרה המערכתית בצורך בטיפול מואץ בתיקי נתק קשר, הרי שהנוהל החדש מבקש לקחת את המאבק צעד נוסף קדימה – באמצעות לוחות זמנים קשיחים, פיקוח הדוק וסנקציות מרחיקות לכת.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם הכלים החדשים אכן ישנו את המציאות בשטח.
עבור אלפי הורים וילדים המצויים כיום בלבם של סכסוכי גירושין קשים, התשובה לשאלה הזו עשויה להיות בעלת משמעות גורלית.
