ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים קיבלו לא יוכלו למש ביסוס בכתבי טענות . ההחלטה עליה ביקשה האשה לערער עוסקת בתיקון כתב הטענות תביעות הדדיות הגישו בני הזוג זה כנגד זה בענייני אחריות הורית זמני שהות ומזונות .
בנספחי כתבי טענות האשה צורפו מסמכים מהליך הגישור , התכתבויות שונות ואף ההסכם עצמו האם טענה לשימוש שעושה האב מההליך מאחר ולא גובש ההסכם אלא שמההחלטה עולה כי ב"כ האב ביקש למחוק את כל הטענות שהתבססו על הליך הגישור. בקשה שהתקבלה בערכאה הדיונית וע"כ הורה לאם לתקן את כתבי הטענות.
"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". כך ציטט השופט שוחט בהחלטה מתוך חוק בתי המשפט .
במקביל לזאת הוסיף ציטוט מפס"ד של בית המשפט העליון מדברי השופט רובינשטיין:
""על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור" ועל כך ש"הרצון להבטיח הליכי גישור יעילים, והוראות הסודיות והחסיון הנובעות מכך – יביאו לעתים לתוצאה, שהסכמה שבנסיבות אחרות אולי הייתה מחייבת – לא תהיה בת אכיפה"
במבחן התוצאה בקשת רשות הערעור נדחתה ע"י שוחט מאחר ולא היה צורך בתגובת האב לא נפסקו הוצאות עבור ההליך.
