במסגרת תביעה שהגיש האב לבית הדין הרבני בירושלים בו דנו :
הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז
להפחתת מזונות וחידוש הקשר עם ביתו הועלו טענות הדדיות משני הצדדים שהפרידה נעשתה בעקבות בגידות משני הצדדים לטענת האב גם ניתוק הקשר נעשה באשמת האם וע"כ מבקש הוא חידוש קשר עם הבת שבדוחק השעה עוד ניתן לטפל בעקבות שינוי הגדרתה מקטינה לבגירה האם טענה לחוסר שיתוף פעולה של האב עם הפניית הערכאה לעו"ס עוד טענה כי בגידה לא הייתה מצידה הבת אינה מעוניינת בקשר עם האב בעקבות ארוע קיצוני שהרג חתולה לשאלת הדיינים בנוגע להפנייה לטיפול גם לאחר מעבר הקטינה להגדרת בגירה ענתה האם כי אין עניין וכי אמרה לבת כי מדובר על חודשיים תמימים בהם ניתן לחייב אותה
בהחלטתם הדיינים ציינו כי לא דיברו עם הבת אך הם מוצאים את האב והאם אשמים בניתוק הקשר וכי מאחר ועלתה טענה לניכור הורי אין צורך ממשי מאחר ולא האמינו ככל הנראה ביכולתם לאבחן כך עפ"י ההחלטה:
"נראה כי שני ההורים אשמים באי חידוש הקשר בין האב לבת, וכל אחד "תרם" את חלקו לכך. זאת אמרנו בלי לשמוע את הבת עצמה. בית הדין סבור שאין תועלת בשמיעת הבת, שהרי ידוע האמור בחו"ד מקצועיות שבטענות של ניכור הורי, לא יועיל לשמוע את קול הילד, ככל והוא מוסת, והדבר אף עלול להקשות על הקשר העתידי, ככל ויש לו סיכוי. "
בנוגע למזונות ומאחר והאב מנותק תקופה לא קצרה מצו לנכון לחייבו רק על מחצית מן הסכום מאז הניתוק . כמו כן לא מצא ההרכב טעם בהפנייה לטיפול בחידוש הקשר של האב עם ביתו.
את האב ייצג: עו"ד אליהו שמיר
את האם ייצג :יוסף גביזון
