האם תלונות במשטרה ופוסט בפייסבוק הם הוצאת דיבה?
בני זוג לשעבר שניהלו הליכי גירושין ממושכים וסוערים הגיעו שוב לבית המשפט – הפעם בתביעה על לשון הרע והוצאת דיבה. התובע, עורך דין במקצועו, טען כי גרושתו פגעה בשמו הטוב באמצעות תלונות שהגישה נגדו במשטרה על התנהגות אלימה, וכן פרסמה פוסט בפייסבוק שהציגו כאדם אלים. מנגד, טענה האישה כי כל תלונותיה היו אמת וכי הפוסט עסק באוזלת ידה של המשטרה בטיפול במצוקתה.
השופטת מירה רום פלאי נדרשה להכריע בשאלה האם ניתן לראות בתלונות במשטרה ובפרסום ברשת החברתית כהוצאת דיבה והאם יש לפצות את התובע.
העימות המשפטי: טענות הצדדים
המחלוקת החלה לאחר שהאישה הגישה מספר תלונות למשטרה בטענה כי התובע, בן זוגה לשעבר, הפעיל כלפיה אלימות מילולית ופיזית, איים עליה ואף פגע בפרטיותה.
במקביל, פרסמה פוסט בקבוצת פייסבוק, בו הביעה תחושת ייאוש מתגובת רשויות החוק, מבלי להזכיר את שמו של התובע.
התובע טען כי מדובר במסע הכפשות מכוון שנועד לפגוע בו ולערער את מעמדו, הן כאדם והן כאיש מקצוע. לדבריו, תלונותיה של הנתבעת נסגרו ללא הגשת כתב אישום, והיו בגדר "תלונות שווא" שנועדו להפעיל עליו לחץ בהליכים המשפטיים ביניהם. הוא דרש מבית המשפט לחייב את הנתבעת בפיצוי של 550,000 ₪.
הנתבעת, מצידה, הכחישה כי פעלה בזדון. היא טענה כי כל תלונה שהגישה נבעה מתחושות איום ממשיות, וכי הפוסט שפורסם בפייסבוק לא כוון לפגיעה בשמו הטוב של התובע אלא היה קריאה לעזרה. לדבריה, מרבית האירועים עליהם התלוננה אכן התרחשו, גם אם לא הובילו להגשת כתבי אישום, ולפיכך אין מדובר בתלונות שווא.
הכרעת בית המשפט: אין מדובר בתלונות שווא או בהוצאת דיבה
השופטת מירה רום פלאי דחתה את תביעתו של התובע, לאחר שקבעה כי הוא לא הצליח להוכיח שהתלונות שהגישה הנתבעת היו שקריות או שהן הוגשו ממניעים זרים.
בית המשפט הדגיש כי עצם העובדה שתיקי החקירה נסגרו אינה מהווה הוכחה לכך שהנתבעת שיקרה בתלונותיה. כמו כן, הודגש כי פנייה לרשויות החוק היא זכות בסיסית של כל אדם החווה אלימות או איום, ואין לראות בה פגיעה בשם הטוב, כל עוד נעשתה בתום לב.
באשר לפרסום בפייסבוק, קבעה השופטת כי מאחר ושמו של התובע כלל לא הוזכר בפוסט, לא ניתן לראות בו כהוצאת דיבה. עוד ציינה כי הפוסט עסק בביקורת כלפי התנהלות הרשויות ולא נועד להכפיש את התובע עצמו.
בנוסף, העיר בית המשפט על התנהלותו של התובע בהליך המשפטי, שכללה שימוש נרחב בהליכים משפטיים כחלק מהמאבק בין הצדדים. השופטת התרשמה כי אופי ההתנהלות נבע מניסיון להלך אימים על הנתבעת ולהמשיך בסכסוך באמצעות הערכאות המשפטיות.
הליך מורכב- יחסים פתוחים
השופטת מירה רום פלאי בפסק הדין ציינה את התביעה כאחת שגלשה למחוזות אחרים עצם המורכבות של היחסים הפתוחים בהסכמה של בני הזוג.מהלך ההליך טען התובע כי הנתבעת יזמה ודרבנה את אורח החיים הפתוח, במרקם היחסים האינטימיים בין השניים אך לאחר הפרידה השתמשה בכך נגדו בהליכים המשפטיים, בטענה כי כפה עליה התנהגויות מיניות לא רצויות. הנתבעת, לעומת זאת, הציגה את הדברים אחרת, וטענה כי חוותה דינמיקה כוחנית מצד התובע, אשר ניסה לשלוט בה ובחירותה גם לאחר שנפרדו.
סוף דבר: דחיית התביעה וחיוב בהוצאות
בית המשפט דחה את תביעתו של התובע על כל חלקיה ואף חייב אותו בתשלום 35,400 ₪ כהוצאות משפט לטובת הנתבעת. השופטת ציינה כי תביעה מסוג זה עלולה להרתיע אנשים מלהתלונן על מקרי אלימות בשל החשש מתביעות לשון הרע, והדגישה כי יש להבחין בין תלונות שהוגשו בזדון לבין תלונות שנמסרו מתוך תחושת סכנה אותנטית.
