הסדרת מגורים בקרב בני משפחה שנידון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון עסק בתביעת אם כנגד ביתה עקב התנהגות מחפירה של הבת שמתוך פסק הדין לא חסכה ביקורת על התנהגותה זו מהשופטת חני שירה שדנה במקרה .
ברקע המקרה מדובר בהוריה אשר התגרשו והמשיכו להתגורר יחד בקומות נפרדות כאשר האם בעליונה והאב בתחתונה מטעמי דאגה וחיסכון לביתם המשותפת התירו הזוג למדורה של הבת בחלק מהאגף בקומה העליונה בחלוף השנים עם מות האב ניכסה הבת לעצמה את הקומה התחתונה לאחר מעבר האם לקומה זו תוך שהיא מפנה את חפציה של אימה לקומה העליונה..
האם נאלצה לתבוע את ביתה באמצעות עורכי הדין חיים אחיון ורעות שדה המוכרים בבבתי המשפט לענייני משפחה במרכז טענותיה של האם בדבר שימוש בנכס שאינו מקנה לה את זכותו הקניינית.
התובעת, באמצעות עורכי דינה רעות שדה וחיים אוחיון , טענה כי לאחר שבעלה נפטר בתה סילקה אותה מהקומה העליונה והוציאה משם את חפציה. לטענתה, היא הסכימה לתת לנתבעת לגור בחלק מהאגף העליון עם משפחתה כברת רשות מטעמי חסכון בלבד.
מנגד טענה הבת , שיוצגה באמצעות עורך הדין יניב הלוי, כי המגורים נעשו בהסמכת הוריה והאם מוזמנת לגור בקומה התחתונה או לחילופין להשכיר אותה.
כמו כן טענה כי המעבר לקומה התחתונה הוא בשל המרחב הגדול לו היא זקוקה .
השופטת חני שירה לא חסכה ביקורת על התנהגות הבת ועל חוסר הכבוד הראוי המגיע לאימה שהרשתה לה לגור אך לא לקבל זכויות בנכס.
במהלך ההליך המשפטי אמרה הבת על האם כי "אין לי בעיה שתבוא לבקר" אמירות אלו זכו להתייחסותהשל השופטת וחוסר שביעות רצונה על מי שמעניקה לבת שימוש במגוריה ומנגד זוכה לקבל זלול .
מעבר לקבלת התביעה ולהורות על המעבר כנדרש הטילה שירה על הבת הוצאות ע"ס 30.000 ₪
