מאת שירה דיוק M.A חינוך ,יועצת זוגית ומאמנת אישית
חז"ל אומרים לנו, על הפסוק "זאת תהיה תורת המצורע" שהדבר המרכזי עליו מגיעה הצרעת הינו לשון הרע- "מצורע- המוציא שם רע". מדבר רעה על עצמו, על קורות חייו, מדבר רעה על בן/ת הזוג, האנשים הסובבים אותו, משתף ,מלכלך על אחרים, מדבר רעות על מנהיגיו, ועל כל מי שמתחשק לו לדבר… גם אם הדברים הם אמת, זה עדיין לשון הרע…
לדיבור יש כוח, למילים שאנו מוציאים- יש משמעות,יש השלכות הם פועלות בעולם. התורה מלמדת אותנו שלשון הרע הוא השורש של כל הבעיות, עד כדי כך שהקב"ה אומר כביכול על בעל לשון הרע ש"אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת".
הצרעת היא מחלה גופנית אך השורש שלה רוחני.
הצרעת לא נעצרת בגוף אלא אף פושטת לקירות הבית.
כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם.
נדמה שצרעת הבית מקבלת מקום של כבוד, כאן בארץ, היא נישאת מעל שאר מחלות הצרעת. מה כל כך משמח באדם הנאלץ להוציא את תכולת ביתו החוצה, לעקור חלק מאבני הבית ולעיתים אף להרוס אותו עד היסוד?
תני ר' חייא: וכי בשורה היא להם שנגעים באים עליהם? תני ר' שמעון בן יוחאי: כיון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם, עמדו והטמינו ממונם בבתים ובשדות. אמר הקב"ה: אני הבטחתי לאבותיהם שאני מכניס את בניהם לארץ מלאה כל טוב, שנאמר (דברים ו') "ובתים מלאים כל טוב". מה הקב"ה עושה? מגרה נגעים בביתו והוא סותרו ומצא בו סימא (מטמון, דבר שהוא סמוי מן העין). ויקרא רבה,יז,ו.
המדרש מספר לנו פרק בהיסטוריה של ארץ ישראל לפני בואנו: הכנענים היושבים בארץ שומעים על הכיבושים של עם ישראל ומבינים שהם היעד הבא לכיבוש. הם פוחדים ומחליטים להחביא את אוצרותיהם בתוך קירות הבית מתוך תקוה ואמונה שיום יבוא והם יחזרו לבתיהם וייהנו מאוצרותיהם שהחביאו. עם ישראל כבש את הארץ ויושבים בבתי הכנענים אשר בקירותיהם אוצרות. והם לא יודעים מזה דבר… הצרעת מופיעה בקירות הבית, הכהן אומר שאין ברירה אלא לפרק את אבני קיר הבית ואז נחשפים אוצרות הכנענים..
נראה שהמדרש רואה בצרעת הבית אב טיפוס לצרות בחיינו. ואלה באו לעורר את האדם לבירור, לחקירה וללמידה על הטמון בתוכו. מטרת הצרות לחשוף כוחות שלא ידענו עליהם וכישורים שלא הכרנו.
"איך נראית מריבה אצלכם" שאלתי מס' זוגות, והנה מס' תשובות שקבלתי:
אנחנו צועקים אחד על השני במלחמת התשה עד שנופלים שדודים מצעקות..
אנחנו מתרגזים אחד על השני ,אומרים את מה שבבטן ואח"כ נכנסים למן ברוגז עד יעבור זעם.
אצלנו, אחד מבני הזוג צועק מתרגז וכועס והשני מכיל ומכיל אבל לא עונה, אחרי כמה ימים חוזרים לשגרה.
המדרש מלמד אותנו שצרה שהגיעה לזוג היא כמו נגע צרעת, אל תפחדו לפרק תבניות חשיבה, להוציא החוצה את סגור ליבם לדבר את מה שמפריע, לבדוק, לשאול ולהבין את השני, כי רק כך תגלו אוצרות הטמונים בקירות ביתם. מתנות קטנות מחכות לכם שם.
מתוך פירוק והבנת הדברים מגיעה תנועת קירוב ורווחה בן בני זוג. הזוגיות עולה מדרגה.
זוג שבוחר בשתיקה/ בהורדת הראש/בהטחת דברים על השני או ממתין עד יעבור זעם, מפסיד את המתנות האלה, לא חבל? אל תמנעו מעצמכם אוצרות.
ואם אתם צריכים עזרה, אל תהססו לבקש עזרה. הרבה אוצרות מחכים לכם!
שבת שלום
שירה דיוק
M.A חינוך ,יועצת זוגית ומאמנת אישית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .
