מאת: שירה דיוק -מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לְמִשְׁפְּחֹת, מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף; וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֹתָיו–מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. ב וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם, וְכָל-הָעֵדָה–פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד…
אומר המדרש במדבר רבה כא,י: וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים שכן את מוצא שאמר להן אהרן (שמות לב, ב): "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם" ולא רצו הנשים ומיחו בבעליהן שנאמר (שם, ג) "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב וגו'" …
מיום בריאת העולם, שני כוחות מניעים את העולם כוח השינוי וכוח השימור. ציווי "לעבדה" וחיוב "לשמרה". כוח השינוי- זהו כוח החידוש, הפריצה והתנועה שבעיקרה ניתנה לגברים ולעומתו כוח השימור- יציבות, ביצור ושמירה שע"פ המדרש ניתן לנשים.
לעיתים מכפיף עצמו כוח השימור לבן זוגו המשתנה והפורץ ולעיתים דווקא הכוח הפורץ מרסן עצמו ומתבטל בפני הצורך בשימור ויציבות.
לאורך ההיסטוריה היהודית פעם הנשים השמרניות רודפות אחר הבעלים הפורצים גבולות וגודרות/מתקנות את אשר פרצו הגברים ופעם הגברים המחדשים מעוררים את נשותיהם השמרניות לפעולה פורצת.
אמנם המדרש מציין בפנינו כוח גברי וכוח נשי, אך כידוע בתורת הפסיכולוגיה וגם החסידות, לכל נברא יש צד גברי וצד נשי ולכן נוכל כאן לדבר על כל אחד מבני הזוג שבהם משמשים שני כוחות אלה: כוח השינוי כמו כוח השימור.
המדרש בחכמתו העמוקה משרטט לנו כאן קווים לזוגיות בריאה. בכל אחד מבני הזוג יש כוחות מחדשים וכוחות משמרים. לכן לכל אחד מבני הזוג יש שליחות לפעול כמו בנות צלפחד. לעיתים נדרש השימוש בכוח השימור ולעיתים נדרש לכוח השינוי. מה הכוונה?
אדגים מתוך סיפור קטן מחדר הייעוץ:
הוא: קבלתי הצעת עבודה שאיני מעונין בה. דורשים ממני לעמוד בפני ציבור ולספר על תוצאות מחקר שערכתי. ואני לא אוהב לדבר בפני ציבור.
היא: אבל מותק, זה ציבור שאוהד אותך, הם סקרנים לשמוע על המחקר החשוב שערכת. כ"כ רצית במשרה הזו, אתה לא יכול להתגבר על חרדת הקהל ולעשות את זה?
הוא: את רואה, במקום שהיא תהיה בצד שלי ותקבל אותי כמו שאני עם חרדת קהל , היא דוחקת בי להתגבר על חרדת קהל.
היא: לא אמרתי שתתגבר לבד, אולי תקבל עזרה בזה. תחשוב כמה עבודות שכ"כ רצית ווויתרת עליהם בגלל חרדת קהל. למרות שהיית מדריך וקומונר, אתה בטוח יכול להתגבר על זה ולהצליח.
הוא: היא כל הזמן לוחצת עליי, היא לא מסכימה להבין שכזה אני, אני רוצה שהיא תזדהה איתי…
וכן הלאה ממשיך הדיון.
הוא בעמדת השימור, הביצור, "כזה אני" ואשתו באהבתה אליו משתמשת בכוח השינוי, הפריצה אל עבר מחוזות חדשים כדי להרחיב את השפעתו בעולם.
בזוגיות בריאה ומחזקת, בני הזוג מסכימים למעורבותו של השני ליישר ,לגדור או לפרוץ. לעיתים אחד מבני הזוג מרגיש שאינו מסוגל לפרוץ את המעגל שלו, או נכנס ללופ פרשני שגוי שגורם לעצב וכאב. לעיתים אחד מבני הזוג מוותר לעצמו (=מוותר על עצמו) או חסרה לו תחושת ביטחון עצמי, האם נכון לבן הזוג השני פשוט להכיל לקבל להזדהות עם תחושות אלה ולהחזיק בידו?
כמובן שהתשובה תלויה בנסיבות ובנפשות הפועלות, אך המדרש מציע ככלל גישה מצמיחה. לא מספיק להחזיק את היד אלא דרושה גם דחיפה עדינה כלפי מעלה.
בין בני זוג יש מערכת עדינה של יישור קו. אם היא גלשה מעל הקו, בעדינות וברשות ממנה עוזר לה לחזור לקו, אם הוא נפל מהקו, עזרי לו כנ"ל.
זוגיות היא אחת הדרכים להביא לצמיחה אישית. אם את ואתה יודעים שבני זוגכם קשובים ואוהבים ורוצים בטובתכם, אפשרו להם להתערב בצורה המתאימה לך, כדי לעזור לך להתיישר ולצמוח.
השתמש בכוח הפורץ או המשמר שקיים בך. אם הבן זוג מוותר על עבודה נחשקת, עזרי לו למצוא את הכוח להתגבר על הפחד ולצאת לדרך שהוא כה כמהה לה.
לעיתים מגיעים אליי בני זוג עם קונפליקטים המבוססים על קו חשיבה שבן זוג טוב ונאמן מזדהה עם כל תחושה או מחשבה של בן זוגו. ואני חושבת- אם את/ה רואה שיש כאן טעות או החמצה לצמיחה -הנך נדרש/ת להעיר ולהאיר את תשומת לב השני. כך צומחים.
אני כותבת את הדברים בזהירות כי נדרשת הסכמה לכך ונדרש הרבה קשב ,תשומת לב ועדינות בניסוח הדברים.
סומכת עליכם
שבת של שלום ומנוחה
ובע"ה בשורות טובות לכל עם ישראל.
שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .
