בית המשפט למשפחה בחיפה קבע לאחרונה כי גם כאשר דירת מגורים רשומה על שם בני זוג בחלקים שווים בטאבו, אין בכך סוף פסוק. בפסק דין חריג נקבע כי בנסיבות העניין, חלוקה שוויונית של התמורה תוביל לתוצאה בלתי צודקת – ועל כן יש להעדיף חלוקה בלתי שוויונית, המגשימה צדק מהותי והגינות.
בני הזוג נישאו בשנת 2008 והביאו לעולם שני ילדים, כאשר הבת נולדה באמצעות הליך פונדקאות. במהלך נישואיהם רכשו דירת מגורים בעלות של כ־1.8 מיליון שקלים, שנרשמה על שם שניהם בטאבו בחלקים שווים. בקיץ 2024 עלו היחסים על שרטון, בני הזוג הפרידו מגורים ובהמשך פתחו בהליכים רכושיים, שבמרכזם עמדה שאלת פירוק השיתוף בדירה.
האישה, מורה לליקויי למידה במקצועה, טענה כי השקיעה בדירה סכום מצטבר של כ־970 אלף שקלים מכספי ירושה שקיבלה מאמה. לדבריה, הכספים שימשו הן כהון עצמי לרכישת הדירה, הן למימון שיפוצים והוצאות נלוות, והן להקטנת יתרת המשכנתה. עוד נטען כי כ־100 אלף שקלים נוספים מכספי הירושה הופנו למימון הליך הפונדקאות. את האישה ייצגה בהליך עורכת הדין לימור סויסה.
טענה כי השקיעה בדירה סכום מצטבר של כ־970 אלף שקלים מכספי ירושה שקיבלה מאמה
עורכת הדין לימור סויסה
(צילום:פייסבוק)
מנגד טען הבעל, עצמאי בתחום ניהול הפרויקטים, כי חרף מקורות המימון שהוצגו – ואשר לא הוכחשו על ידו – אין מקום לסטות מהכלל של חלוקה שוויונית, נוכח הרישום המשותף של הדירה ובהיעדר תנאים חריגים המצדיקים חלוקה אחרת.
בית המשפט דחה את עמדתו. בפסק דינה קבעה הילה גורביץ-עובדיה כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מהחלוקה הרגילה. נקבע כי עצם היקף כספי הירושה שהשקיעה האישה בתא המשפחתי, ובעיקר בדירת המגורים, מקים “זעקת הגינות” המחייבת חלוקה שאינה שוויונית, גם כאשר הנכס רשום על שם שני הצדדים באופן שווה.
השופטת הדגישה כי אין זה מתקבל על הדעת שאישה שהשקיעה למעלה ממיליון שקלים מכספי ירושה בנכס המשפחתי, תצא מהנישואים עם סכום נמוך משמעותית מסכום הירושה המקורי, בעוד הבעל – שלא השקיע בנכס כספים חיצוניים כלשהם, למעט תשלומי המשכנתה השוטפים – ייהנה מחלק זהה בתמורה. תוצאה שכזו, נקבע, אינה צודקת ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות ההגינות והיושר.
בסופו של יום הורה בית המשפט כי לאחר מכירת הדירה וסילוק המשכנתה, תחולק התמורה כך שהאישה תקבל 75% והבעל 25% בלבד. בנוסף חויב הבעל בתשלום הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים לטובת פרודתו.
