בפסק דין תקיף ומנומק, דחתה השופטת עידית בן-דב ג'וליאן את תביעתו של אב לשתי בנות תאומות, שביקש לבטל את חיובו במזונות ובמדור שנקבעו בהסכם הגירושין שניתן לו תוקף של פסק דין בשנת 2020. האב טען לשינוי נסיבות מהותי – אך לא הצליח לשכנע את בית המשפט.
ההורים, שנישאו ב-2014 והתגרשו שש שנים לאחר מכן, הסכימו כי האב ישלם 3,000 ש"ח מזונות לשתי בנותיהם ועוד 1,000 ש"ח עבור מדור והחזקתו, בנוסף למחצית מהוצאות החינוך והרפואה. בהסכם הגירושין נקבעו גם זמני השהות, ובמועד חתימתו הבנות היו בנות פחות מ-5.
האב טען: "פוטרתי, הכנסת האם הוכפלה, יש לה בן זוג"
בתביעתו שהוגשה באוגוסט 2022, טען האב כי מצבו הכלכלי הורע – לדבריו פוטר מעבודתו, הכנסתו ירדה ב-50%, והוא נעזר באמו כדי לעמוד בהוצאות. בנוסף טען כי זמני השהות שלו עם הבנות הורחבו, נולד לו ילד נוסף, והאם משתכרת כ-16,000 ש"ח לחודש ומתגוררת עם בן זוג שתומך בה כלכלית. כל אלה, לטענתו, מצדיקים ביטול המזונות ואף השבת תשלומים רטרואקטיבית.
האם, מנגד, טענה כי ההסכם נחתם תוך ויתורים הדדיים – היא ויתרה על כתובתה ועל זכויות סוציאליות, וההסכם כולו שזור זה בזה. היא הוסיפה כי לא חל כל שינוי מהותי בנסיבות, הכנסתה כ-12,000 ש"ח בלבד, והיא מתמודדת עם בעיה רפואית שצפויה לפגוע ביכולתה לעבוד. עוד הכחישה שהיא מתגוררת עם בן זוג.
בית המשפט: "הכנסתו של האב עלתה – והוא הסתיר זאת במכוון"
בפסק הדין דחתה השופטת את כל טענות האב, וקבעה כי הוא לא הוכיח ירידה בהכנסתו, ואף נמנע מלצרף תלושי שכר רלוונטיים על אף החלטות מפורשות שקראו לו לעשות כן. מתלושי השכר שכן צורפו עולה כי הכנסתו של האב עומדת על כ-14,770 ש"ח בממוצע – סכום דומה ואף גבוה יותר מהצהרותיו בעת הגירושין.
השופטת קבעה גם כי לא הוכח שינוי לרעה בהכנסות האם, ואף אם חלה עלייה מסוימת – מדובר בעלייה מינורית שאינה מהותית. לעניין טענת האב כי האם מתגוררת עם בן זוג – זו נדחתה הן מהפן העובדתי (לא הוכחה) והן בשל הסכמה מפורשת בהסכם, לפיה זוגיות חדשה לא תהווה עילה להפחתת מזונות.
עוד ציינה השופטת כי תביעת האב התבססה על חוסר תום לב, תוך הסתרת מידע חיוני. היא נתנה משקל לכך שמדובר בהסכם כולל הכולל גם ויתורים רכושיים מצד האם, ולכן אין הצדקה לפצל את החיובים ולבטל רק את המזונות.
"על הסכמי גירושין להיות יציבים ואמינים"
בפסק הדין ציטטה השופטת מהלכת שטיין ומהלכות נוספות, והדגישה כי שינוי מזונות שנקבעו בהסכם אפשרי רק במקרים בולטים של שינוי נסיבות מהותי – ולא כאשר מדובר בשינויים צפויים או לא משמעותיים. "הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל ויש לבחון אותו כשלמות אחת", כתבה.
לבסוף, השופטת דחתה את התביעה וחייבה את האב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח.
