בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט צבי ויצמן, דחה בקשת רשות ערעור שהגישה אם לשלושה ילדים נגד החלטה להפחית באופן זמני את דמי המזונות שמשלם האב — לאחר שהורחבו משמעותית זמני השהות שלו עם הילדים.
ההחלטה, שניתנה במסגרת הליך משפחתי טעון, עוסקת בשאלה שמעסיקה יותר ויותר הורים גרושים: האם הרחבת הקשר של אב עם ילדיו צריכה לבוא לידי ביטוי גם בגובה המזונות?
בני הזוג נישאו בשנת 2011 והתגרשו בשנת 2020. במסגרת הסכם הגירושין התחייב האב לשלם מזונות בסך של 1,835 שקלים לכל ילד, כאשר זמני השהות שנקבעו אז היו מצומצמים יחסית וכללו מפגשים באמצע השבוע ללא לינה וסופי שבוע לסירוגין.
אלא שבסוף שנת 2024 חל שינוי משמעותי: בית המשפט לענייני משפחה הרחיב את זמני השהות של האב כך שהקטינים שוהים עמו כ-6 לילות מתוך 14 יום. בעקבות ההרחבה הגיש האב תביעה להפחתת המזונות, בטענה כי הוא נושא כיום בחלק ניכר מהוצאות הילדים באופן ישיר.
האם התנגדה בחריפות וטענה כי האב התחייב בעבר להסכים להרחבת השהות "בכל מחיר", גם ללא שינוי במזונות. עוד טענה כי מדובר בפגיעה קשה בהסתמכות שלה על הסכם הגירושין, אותו הגדירה "עסקת חבילה" שכללה ויתורים כלכליים מצדה.
אלא שהשופט ויצמן קבע כי עצם הרחבת זמני השהות מהווה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק בחינה מחודשת של שיעור המזונות.
"בחינה מחודשת של המזונות"
עורכת הדין רעות שדה
(צילום:פייסבוק)
בין היתר ציין השופט:
"נמצא שתרומתו של המשיב לצרכי הקטינים הניתנים ממקורותיו שלו גדלו באופן המצדיק את הפחתת שיעורם".
עוד כתב כי:
"כאשר הורה נדרש לאחזקת הקטינים ודאגה להם פרק זמן ממושך יותר, הכבדה כספית נוספת על עצם ההשקעה הישירה שהוא משקיע בהם פוגעת בתפקודו כהורה".
השופט ויצמן הדגיש כי טובת הקטינים אינה נבחנת רק דרך גובה המזונות, אלא גם דרך היכולת של כל אחד מההורים לתפקד כהורה משמעותי:
"איזון ראוי של ההוצאות… הוא זה התורם להורות נינוחה יותר ומאפשרת יותר ומביא בסופו של יום לטובתם של הקטינים עצמם".
לצד זאת, מתח השופט ביקורת מסוימת דווקא על האופן שבו ניתנה ההחלטה בערכאה הראשונה, כאשר העיר כי היה נכון לקיים דיון פרונטלי ולשמוע את הצדדים טרם מתן החלטת ביניים כה משמעותית. עם זאת, לאחר שבחן את התמונה הכוללת, קבע כי אין מקום להתערבות בהחלטה.
בסופו של דבר נותרה על כנה החלטת בית המשפט למשפחה להפחית זמנית את דמי המזונות מ-1,835 שקלים לילד ל-980 שקלים לילד.
החלטתו של ויצמן גם שמה זרקור על עבודתה של באת כוח האב, עו"ד רעות שדה, שכבר בדיונים הקודמים התריעה כי הרחבת זמני השהות תחייב בעתיד בחינה מחודשת של המזונות. בעוד האם טענה כי האב כבול להסכמות עבר, עמדתה של שדה — שלפיה הגדלת האחריות ההורית צריכה לקבל ביטוי גם בחלוקת הנטל הכלכלי — התקבלה הלכה למעשה בהחלטות בתי המשפט.
