הפעם אעסוק בנכס הבעייתי ביותר שיכול להיות לבני זוג, מלבד מניות בחברה פרטית והוא פנסיה תקציבית. למה נכס בעייתי? אז ראשית נסביר שבעוד שלמרבית הנכסים של בני הזוג יש תג מחיר מובנה עליהם, כמו למשל פנסיה מקרן פנסיה חדשה, פוליסת ביטוח מנהלים חדשה (החל משנת 2004), קופת תגמולים וקרן השתלמות שעבורם בעלי החשבונות או הפוליסה מקבלים מדי רבעון מהגוף המנהל דו"ח תקופתי מסודר עם כמות הכסף שנצברה להם שם עד למועד הדו"ח, בפנסיה תקציבית אין דו"ח ואין כלום. במקרה של אנשי קבע יש דו"ח סימולציה שאולי אומר מה תהיה הקצבה שלו אם הוא יפרוש, אבל כמה שווה הפנסיה? אין תג מחיר עליה.
אז מה הבעיה בפנסיה התקציבית? אז התחלתי מכך שאין עליה תג מחיר מובנה ולכן מדובר במתן תחזית (מה שאנשים חכמים קוראים "פרדיקציה") כמה שווה הפנסיה. למעשה פנסיה תקציבית ממש דומה להערכת שווי חברה, גם כאן, האקטואר ממש כמו מעריך השווי צריך להסתכל על העתיד, לבנות תחזית פיננסית לאורך תקופה המכונה "אופק ההיוון" ולתרגם את כל תזרימי הגמלאות/קצבאות הפנסיה להווה באמצעות פעולה שנקראת היוון. היוון הוא פעולה של תרגום זרמי מזומנים (כלומר, סכומים כספיים) מהעתיד להווה באמצעות שיעור היוון. כאן מתחילה הבעיה. כאשר את החישוב מבצע רואה חשבון, סוכן ביטוח או סטטיסטיקאי (כאשר מרבית האקטוארים המתמנים מטעם בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים הם בכלל רואי חשבון, סטטיסטיקאים, סוכני ביטוח ולא כלכלנים) אז הם מבצעים חישוב כלכלי מוטעה.
הטעות הראשונה
הטעות הראשונה בעת חישוב הפנסיה התקציבית היא חוסר ההבנה שלהם שפנסיה תקציבית, לפחות של אנשי כוחות הביטחון, מורכבת מפנסיית גישור (ממועד הפרישה מהארגון ועד הגעה בחיים לגיל 67) ומפנסיה תקציבית (מגיל 67 עד סוף החיים). האם זה לא אותו הדבר? לא. כי פעם אחת שיעורי על פנסיית גישור חלים תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות ועל פנסיה תקציבית לא. ובנוסף, על פנסיית גישור יחול מס הכנסה ברוב המקרים בעוד שעל הפנסיה התקציבית לא (שם קוד: תיקון 190).
לפיכך, אי פירוק הפנסיה התקציבית לפנסיית גישור ולפנסיה החל מגיל הפרישה בעת חישוב השווי האקטוארי של הפנסיה התקציבית במסגרת חלופה א' (חלופת ההתחשבנות בכסף או חלופת ההיוון) מספקת לנו עורכי הדין, כמו גם למרשנו, מצג שווא לגבי השווי הכלכלי הפנימי (Intrinsic Value) של הפנסיה התקציבית.
הטעות השנייה
הטעות השנייה היא שלא כל העוסקים במלאכה מבינים שפנסיה תקציבית, שכפי שכבר ציינתי במקרה של אנשי כוחות הביטחון גוררת איתה גם פנסיית גישור, גם גוררת איתה מענק יובל, תוספת ביגוד ודמי הבראה שמתנהגים גם הם ממש כפנסיה תקציבית עודפת לכל דבר ועניין. מדובר בתשלומים חד פעמיים המתקבלים אחת לשנה, הן בתקופת פנסיית הגישור והן בתקופת הפנסיה התקציבית. כלומר, יש עוד ספיחים שלא נלקחים בחשבון וגם אם כן, הם לא מחושבים נכון.
לפיכך, אי התחשבות נכונה במענקי היובל, תוספות הביגוד ודמי ההבראה בעת חישוב השווי האקטוארי של הפנסיה התקציבית במסגרת חלופה א' (חלופת ההתחשבנות בכסף או חלופת ההיוון) מספקת לנו עורכי הדין, כמו גם למרשנו, הערכת חסר לגבי השווי הכלכלי הפנימי (Intrinsic Value) של הפנסיה התקציבית.
הטעות השלישית
הטעות השלישית היא שמרבית העוסקים במלאכה לא לוקחים בחשבון את פנסיית השאירים (קרי, פנסיית האלמנה) הגלומה בפנסיית הגישור ובפנסיה התקציבית. נסביר, שאם בחישוב פנסיית הגישור ובפנסיה התקציבית אנו מתחשבים בגילו ומינו של מקבל הפנסיה ומכאן גוזרים את הסתברות המוות של מקבל הפנסיה מדי שנה לפי גילו, הרי שבפנסיית השאירים אנו עובדים על גילה ומינה של בת הזוג של מקבל הפנסיה (יכול להיות גם הפוך, כלומר, שמקבלת הפנסיה היא אישה ושפנסיית השאירים היא בכלל פנסיית אלמן).
לפיכך, אי הכללת שווי פנסיית השאירים בעת חישוב השווי האקטוארי של הפנסיה התקציבית במסגרת חלופה א' (חלופת ההתחשבנות בכסף או חלופת ההיוון) מספקת לנו עורכי הדין, כמו גם למרשנו, הערכת חסר לגבי השווי הכלכלי הפנימי (Intrinsic Value) של הפנסיה התקציבית.
הטעות הרביעית
הטעות הרביעית היא שמרבית השחקנים בשוק לא מבצעים חישוב אקטוארי אלא חישוב מימוני. מה זה אומר? זה אומר שהם לא כוללים בתחשיביהם לוחות תמותה ועץ הסתברויות שנתי שלפיו למקבל הפנסיה יש מדי שנה הסתברות לחיות ולהמשיך לקבל 12 קצבאות חודשיות או הסתברות למות ולא לקבל 12 קצבאות חודשיות (אבל כאן בת הזוג מתחילה לקבל במקומו 12 קצבאות חודשיות בשיעור של 60% מהקצבה המקורית). כאשר אנו עושים היוון מימוני, אז אנחנו מזניחים את עניין התמותה ומניחים שהכסף יתקבל "לא משנה מה", אבל אנחנו יודעים שככה לא עובד עולם הפנסיה. לא בחו"ל ולא בארץ. הרעיון של פנסיה הוא שמשלמים לך כל זמן שיש לך דופק. ולכן החישוב המימוני יוצר עיוות. הערה: ישנם שחקנים שאוהבים לרשום בחוות הדעת שלהם שהם עשו שימוש בשיעור היוון של 3% ובלוחות תמותה של האוצר, גם שהם לא עשו שימוש בכלל בכלים הללו. הם אינם מבינים שהם למעשה משקרים לבית המשפט בתצהיר עדות ראשית וזה חמור ביותר. הם טוענים לרוב שזה מה שמקובל או שאם הם לא יכתבו אז הם יחשבו כפחות מקצועיים. אני חושבת שכאשר מומחה כותב בחוות דעתו דבר שהוא לא עשה באמת והוא משקר – זה גרוע אלף מונים והוא גם חשוף לתביעה על ידי לקוחותיו.
לפיכך, אי ביצוע היוון אקטוארי בעת חישוב השווי האקטוארי של הפנסיה התקציבית במסגרת חלופה א' (חלופת ההתחשבנות בכסף או חלופת ההיוון) מספקת לנו עורכי הדין, כמו גם למרשנו, הערכת חסר לגבי השווי הכלכלי הפנימי (Intrinsic Value) של הפנסיה התקציבית.
הטעות החמישית
הטעות החמישית היא שמרבית הפעילים בשוק לא עובדים על אופק ההיוון הנכון. מה זאת אומר? זה אומר שכאשר מבצעים חישוב אקטוארי של פנסיה תקציבית אז פורסים את כל התשלומים עד גיל 110. למה 110? כי לוחות התמותה הקיימים בישראל נגמרים בגיל הזה. האם זה אומר בהכרח שהגמלאי יגיע לגיל 110? ממש לא, אבל יש כמובן הסתברות שהוא יעבור את גיל 80 ואת גיל 90 ואת גיל 100 ויגיע לגיל 110. לצערי מרבית השחקנים בשוק עובדים על תוחלת חיים של תינוק בישראל. מה זאת אומרת? זאת אומרת שרובם עובדים על גיל 80 לגבר ו- 82 לאישה. הם מניחים שבהגיע הגמלאי בחיים לגיל 80 יבואו אנשי משרד הביטחון ויחסלו אותו במיטה. לשמחתנו, אנו רואים גמלאים בני 90 ובני 100, הם ממש לא מתים בגיל 80. ולגבי נשים, הם חיות הרבה יותר מגברים ולכן הביטוי "בתי אבות" כבר לא רלוונטי ואני קוראת לו "בתי אמהות".
לפיכך, עבודה על תוחלות חיים של תינוקות במקום על אופק היוון עד גיל 100 בעת חישוב השווי האקטוארי של הפנסיה התקציבית במסגרת חלופה א' (חלופת ההתחשבנות בכסף או חלופת ההיוון) מספקת לנו עורכי הדין, כמו גם למרשנו, הערכת חסר לגבי השווי הכלכלי הפנימי (Intrinsic Value) של הפנסיה התקציבית.
הטעות השישית
הטעות השישית היא שמרבית הפעילים בשוק לא יודעים לגבש שיעור היוון מתאים לפנסיה התקציבית. 99% מהם משתמשים בריבית של 3% לשנה שהיא בכלל ריבית שנקבעה בנזקי גוף ולא מייצגת את מחיר החוב הנורמטיבי של הגוף המשלם – מה שמכונה שיעור ההיוון הראוי לגוף המשלם המקפל בתוכו את הסיכון שהגוף המשלם לא יעמוד בהתחייבויותיו לשלם קצבאות. כלומר שימוש בשיעור היוון שלא מייצג את מחיר החוב הנורמטיבי של הגוף המשלם.
לפיכך, שימוש בשיעור היוון שמגיע מתחום נזקי הגוף ושלא מייצג את עלות החוב האמיתית של הגוף המשלם בעת חישוב השווי האקטוארי של הפנסיה התקציבית במסגרת חלופה א' (חלופת ההתחשבנות בכסף או חלופת ההיוון) מספקת לנו עורכי הדין, כמו גם למרשנו, הערכת חסר לגבי השווי הכלכלי הפנימי (Intrinsic Value) של הפנסיה התקציבית.
הטעות השביעית
הטעות השביעית היא שמרבית הפעילים בשוק לא יודעים בכלל שהריבית של 3% בה הם משתמשים היא ריבית ברוטו ולא נטו ושמבחינת כללים אקטואריים ומימוניים מקובלים אי אפשר להוון קצבאות לאחר מס (נטו) בשיעור היוון לפני מס (ברוטו) ממש כפי שאי אפשר להוון קצבאות לפני מס (ברוטו) בשיעור היוון לאחר מס (נטו). הבעיה נעוצה בכך שמרבית העוסקים במלאכה לא למדו אקטואריה ומימון ברמה מספקת.
לפיכך, היעדר עקביות בין סוג התזרים לסוג שיעור ההיוון בעת חישוב השווי האקטוארי של הפנסיה התקציבית במסגרת חלופה א' (חלופת ההתחשבנות בכסף או חלופת ההיוון) מספקת לנו עורכי הדין, כמו גם למרשנו, הערכת חסר לגבי השווי הכלכלי הפנימי (Intrinsic Value) של הפנסיה התקציבית.
הטעות השמינית
הטעות השמינית היא שמרבית הפעילים בשוק לא יודעים בכלל שקצבאות הפנסיה בישראל הן צמודות מדד ולכן יש להוונם בריבית ריאלית ולא בריבית נומינלית. נסביר שכאשר קצבאות הפנסיה בישראל צמודות למדד המחירים לצרכן הרי ששיעור ההיוון שבו יש להוונם גם הוא צריך להיות צמוד למדד המחירים לצרכן. כלומר, רוב השחקנים בשוק לא יודעים בכלל שהריבית של 3% בה הם משתמשים היא ריבית ריאלית ולא נומינלית ושמבחינת כללים אקטואריים ומימוניים מקובלים אי אפשר להוון קצבאות צמודות מדד (ריאליות) בשיעור היוון לא צמוד (נומינלי) ממש כפי שאי אפשר להוון קצבאות לא צמודות (נומינליות) בשיעור היוון צמוד מדד (ריאלי). פעם נוספת, הבעיה נעוצה בכך שמרבית העוסקים במלאכה לא למדו אקטואריה ומימון ברמה מספקת.
לפיכך, היעדר תאימות בין בסיס ההצמדה של התזרים לבסיס ההצמדה שיעור ההיוון בעת חישוב השווי האקטוארי של הפנסיה התקציבית במסגרת חלופה א' (חלופת ההתחשבנות בכסף או חלופת ההיוון) מספקת לנו עורכי הדין, כמו גם למרשנו, הערכת חסר לגבי השווי הכלכלי הפנימי (Intrinsic Value) של הפנסיה התקציבית.
הטעות התשיעית
הטעות התשיעית היא שרוב האקטוארים שמתמנים בשוק עושים שימוש בריבית ריאלית של 3% שנקבעה בשנת 1978 כאשר שיעור האינפלציה השנתי עמד על 48.14%!!!!! זה לא טעות. ברור, שכאשר היום שיעור האינפלציה סובב סביב 3% לשנה אז ריבית ריאלית של 3% היא לא הגיונית. דבר נוסף שדי צורם לי הוא מומחים שעושים באותו תיק או בתיקים אחרים גם הערכת שווי חברות ושם הם קובעים שיעורי היוון לפי כושר הפירעון של החברה ולפי נתוני השוק למועד הקרע אבל כאשר זה מגיע לפנסיה תקציבית הם פשוט קובעים 3% ואומרים "זה מה שמקובל" או "זוהי ריבית בית המשפט". מדובר בגבב של שטויות, שאותן עורכי הדין מתקשים להפריך.
לפיכך, היעדר שימוש בריביות שוק ריאליות עדכניות נכון למועד הקרע בעת חישוב השווי האקטוארי של הפנסיה התקציבית במסגרת חלופה א' (חלופת ההתחשבנות בכסף או חלופת ההיוון) מספקת לנו עורכי הדין, כמו גם למרשנו, הערכת חסר לגבי השווי הכלכלי הפנימי (Intrinsic Value) של הפנסיה התקציבית.
תובנות מ- 9 הטעויות
תשע הטעויות שמניתי לעיל יכולות לשנות את השווי באופן קיצוני אפילו ברמה של פי 3-4, תלוי במועד הקרע כמובן. ועוד דבר חשוב, כל מה שכתבתי כאן לגבי פנסיה תקציבית אפליקבילי (רלוונטי, שריר, נכון ותקף) גם לגבי פנסיה מקרן פנסיה ותיקה וביטוח מנהלים מסוג גמלא (גמלא א', גמלא ב', גמלא ג' וכו'). אז מה צריך לעשות? אני הבנתי כבר מזמן שהנכס הזה שנקרא פנסיה תקציבית, משעה שאין עליו תג מחיר, יכול להיות שווה גם לדירת המגורים של בני הזוג או לכפול ממנה ולכן אני מתייעצת עם אקטואר שהמומחיות שלו היא פנסיה תקציבית. עולה השאלה, איך יודעים מי באמת מתמחה בנושא? הרי כולם טוענים שהם מומחים לנושא. רמז למומחיות בנושא ניתן למצוא בכנס שערכה לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל ב- 12 בינואר 2023 בנושאים שציינתי כאן. הכנס נערך על ידי 4 אקטוארים מומחים לנושא זה, כאשר משתתפי הכנס היו דווקא שחקנים בשוק שאינם חברים או מוסמכים של הלשכה, אך מתמנים תדיר על ידי בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים. מהסיפורים ששמעתי מעורכי הכנס דווקא אודות משתתפי הכנס, עולה תמונה מדאיגה ביותר על האנשים המתמנים מדי יום להעריך שווי של פנסיה תקציבית, פנסיית גישור, פנסיה מוקדמת ופנסיה מקרן פנסיה ותיקה. רק כדי לתת לכם טעימה קטנה לרמתם של משתתפי הכנס, אחד מהם טען שחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג בוטל וכי הוא לא מחויב לבצע חישוב אקטוארי למועד הקרע הגם שהוא נדרש לכך. בקיצור, מסכנים המתגרשים. אצל עורכי הדין זה מתחלק בין אלו שמעניין אותם הלקוח ולכן גם התוצאה לבין אלו שכל מה שמעניין אותם זה שכ"ט, השעון החדש, הרכב, הבושם ובעיקר הדאווין בסטורי בפייסבוק.
הטעות הכי גדולה
הטעות הגדולה ביותר היא מינוי מי שאיננו מומחה על באמת. בהקשר הזה ב- 6 באוקטובר 2022 התקין שר המשפטים דאז, גדעון סער, את תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ב- 2022 (להלן: "התקנות") כדי לטפל בבעיה חמורה לפיה שופטים ודיינים בתמורה לקבלת שוחד ממנים אנשים שאינם מומחים למומחים מטעם בתי המשפט (בעיה שידועה מזה שנים להנהלת בתי המשפט ולמשרד המשפטים). בהתאם לתקנות כהגדרתן לעיל, הנהלת בתי המשפט תפעל להקים רשימות מומחים מטעם בתי המשפט בתחומי התמחות שונים, לרבות אקטואריה, כלכלה (הערכות שווי) וראיית חשבון. מטרתן של רשימות המומחים הללו הינה למנוע את המשך המצב הקיים שבו שופטים בבתי המשפט ובתי הדין בישראל ממנים מינויים לא מקצועיים של לכאורה מומחים מטעם בתי המשפט (שני שרי המשפטים לפחות כמו גם הלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט התרשמו כי ברוב התיקים שופטים בבתי המשפט ובתי הדין בישראל ממנים כמומחים מטעם בתי המשפט אנשים שאינם ברי סמכא במקרה הטוב ושאינם כשירים בעליל לביצוע המינוי במקרה הרע, והכל רק בשל קרבה אישית שלהם למומחים אלו, קרבה שעליה הם כמובן אינם מוצאים לנכון לדווח לבעלי הדין או לחילופין בתמורה לקבלת שוחד בין אם בכסף ובין אם בשווה כסף) ולייצר מצב חדש שבו השופטים בבתי המשפט ובתי הדין בישראל (ובהמשך גם הדיינים בבתי הדין הרבניים) ימנו מומחים מקצועיים אך ורק מתוך רשימות מומחים שתעמיד לרשותם הנהלת בתי המשפט.
ב- 20 ביוני 2023 פרסמה הנהלת בתי המשפט קול קורא (מכרז) להגשת מועמדות להיכלל ברשימת המומחים מטעם בתי המשפט לתחומי התמחות שונים, כגון: אקטואריה, כלכלה (הערכות שווי), ראיית חשבון ועוד, כאשר המועד האחרון להגשת המועמדות הינו יום ה- 18 ביולי 2023. ב- 4 בספטמבר 2024 חתם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין בהסכמה מלאה עם ממלא מקום נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופט עוזי פוגלמן, על כתב המינוי של מייסד ויו"ר לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (להלן: "הלשכה"), האקטואר והכלכלן רועי פולניצר לכהן הן כחבר בוועדה סטטוטורית לבחירת אקטוארים מטעם בתי המשפט והן כחבר בוועדה סטטוטורית לבחירת מעריכי שווי (כלכלנים) מטעם בתי המשפט.
בנימוקי ההחלטה של סגן ראש הממשלה וממלא מקום נשיאת ביהמ"ש העליון למינויו של האקטואר פולניצר לחבר הן בוועדה לבחירת אקטוארים והן בוועדה לבחירת כלכלנים (מעריכי שווי) נאמר: "אנו בוחרים באקטואר רועי פולניצר הן לחבר בוועדה להקמת רשימת מומחים בתחום האקטואריה והן לחבר בוועדה להקמת רשימת מומחים בתחום הכלכלה (הערכות שווי), הואיל והתרשמנו שמכלל נציגי האיגודים המקצועיים בישראל, הן בתחום האקטואריה והן בתחום הכלכלה (הערכות השווי), אשר הגישו בקשה לכהן כחבר בוועדה לבחירת אקטוארים ו/או כחבר בוועדה לבחירת כלכלנים (מעריכי שווי), רק האקטואר פולניצר הנו באמת אוטוריטה מקצועית ידועה ומוכרת בישראל בתחומים של אקטואריה וכלכלה (הערכות שווי), מומחה לאקטואריה, בר סמכא בהערכות שווי ובעל מקצוע מוערך בתחומים הללו שעל סמך משקלו הסגולי בתחומים הללו הקים איגוד מקצועי מוכר ובעל מוניטין הפועל בתחומים הללו. בצד האקדמי-תיאורטי, האקטואר פולניצר מחזיק בתעודות אקדמיות והסמכות מקצועיות בינלאומיות ומקומיות בתחומים הללו, פרסם מעל 600 מאמרים מקצועיים בעברית, מעל 400 מאמרים מקצועיים באנגלית ומעל 600 סרטונים בתחומים הללו, הרצה בקורסים והעביר סמינרים והשתלמויות מקצועיות בתחומים הללו, הקים תוכניות הסמכה בתחומים הללו ופיתח מודלים, פונקציות, משוואות, אומדנים וכללי אצבע בתחומים הללו. בצד המעשי-פרקטי, האקטואר פולניצר כתב אלפי חוות דעת אקטואריות והערכות שווי כלכליות, יעץ לחברות ציבוריות ופרטיות כמו גם לחברות ביטוח בישראל ולמנהל תחום בכיר (אופציות לעובדים) ברשות המיסים בישראל, התמנה ע"י בתי משפט ובתי דין בישראל כאקטואר וככלכלן (מעריך שווי) מוסמך, ייסד את לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (ארגון אקטוארי שהוכר על ידי רשויות שונות של המדינה), חיבר גילויי דעת מקצועיים בתחומים הללו, עמד בראש הוועדה לקביעת מדיניות הערכות שווי עבור עובדי רשות המסים בישראל ("וועדת פולניצר"), נמנה על מייסדי התוכנית ללימודי תעודה אקטואריה וניהול סיכונים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הקים קבוצת מעריכי שווי שזכתה הן במכרז להקמת רשימת יועצים בתחום הערכות שווי בנושא שינוי מבנה עסקי של רשות המיסים בישראל והן במכרז להקמת רשימת יועצים בתחום הערכות שווי בנושא נכסים בלתי מוחשיים בעסקאות מקרקעין של רשות המיסים בישראל. לא נעלמה מעינינו כמובן העובדה שהאקטואר פולניצר עבר בהצלחה את כל שלבי המכרז הן לתפקיד האקטואר הראשי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והן לתפקיד מנהל תחום הערכות השווי ברשות המיסים בישראל ואף התמודד על משרת המפקח על הבנקים".
המינוי הכפול שקיבל האקטואר פולניצר הוא לא פחות מתעודת כבוד לכך שהוא כיום האקטואר ומעריך השווי מספר 1 בישראל (בין אם אקטוארים ורואי חשבון בשוק מודים בכך שהוא מומחה לאקטואריה, בר סמכא בהערכות שווי ובעל מקצוע מוערך בתחומים הללו ובין אם לאו). התפקיד שהאקטואר פולניצר קיבל מעצם מינויו: "לשבת בשולחן השופטים" בתוכנית "כוכב נולד לאקטוארים ומעריכי שווי" (הווה אומר- לכהן כחבר בוועדות לבחירת מומחים), פשוט "נתפר" למידותיו והוא היחיד שיכול לבחון באופן מקצועי והגון, לנתח בצורה מעמיקה והוגנת ולאחר מכן גם לסווג לאחת משתי קטגוריות (מקצועית או לא) כל חוות דעת אקטוארית או הערכת שווי כלכלית ששלח כל מועמד ליחידת המומחים של הנהלת בתי המשפט במסגרת בקשתו להיכלל ברשימות האקטוארים ומעריכי השווי מטעם בתי המשפט.
כעורכת דין למשפחה, אני לא מכירה עוד מומחה בארץ עם רקורד מרשים שכזה בתחומי האקטואריה, בוודאי לא מהחומר שמתמנה מטעם בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים בתיקי גירושין, ולכן לדעתי אין זה פלא ששר המשפטים בחר ברועי כמומחה היחידי שיכהן כחבר בשתי וועדות לבחירת מומחים ולא רק באחת!!! לעניות דעתי, האקטואר פולניצר, כמי שלמד אקטואריה, נבחן באקטואריה, מלמד אקטואריה, מפרסם מאמרים באקטואריה, חיבר גילויי דעת באקטואריה, הקים איגודים אקטואריים מקצועיים, הקים תוכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטה, פיתח מודלים באקטואריה, עורך חוות דעת אקטואריות, מתמנה ע"י בתי משפט ובתי דין כאקטואר מוסמך, התמודד על משרת האקטואר הראשי לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון וכעת מי שהוכר על ידי משרד המשפטים ובית המשפט העליון כמומחה לאקטואריה, יוכל בנקל "לבור את התבן מן הבר", רוצה לומר, "לסנן" את המומחים הטובים ביותר בשני התחומים הללו. לאנשי המקצוע הלא טובים ובעיקר למתחזים, כמו גם לשופטים ולדיינים הנוהגים למנותם באופן תדיר משיקולים זרים (בעיקר בעבור טובות הנאה כספיות או מיניות), צפויה לדעתי אכזבה גדולה ממינויו של האקטואר פולניצר לכהן כחבר בוועדות לבחירת אקטוארים ומעריכי שווי מטעם בתי המשפט.
לסיכום
לאור האמור לעיל, קיימת חשיבות רבה לפנייה אל עורכת דין לגירושין בעלת הבנה אקטוארית מצוינת וניסיון בקריאת היוונים אקטוארים. משרדה של עורכת דין ענבר דרור עובד בצמוד עם פירמת "שווי פנימי" המספקת ייעוץ אקטוארי והערכות אקטואריות של פוליסות ביטוחי חיים, תוכניות פנסיה והטבות לעובדים, בעיקר לצרכים משפטיים וחברה בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל. בפירמה אקטואריים מקצועיים, אמינים ויעילים בעלי רקע נרחב באקטואריית ביטוח חיים-פנסיה ובריאות, אקטואריה פיננסית (אופציות, ניהול סיכונים והנדסה פיננסית ואקטואריית ביטוח כללי (מדע נתונים, למידת מכונה ובינה מלאכותית). הפירמה מספקת לצרכים שונים גם חוות דעת מקצועיות של אקטואר סיכוני חיים (LRA) ושל אקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), של אקטואר ביטוח כללי (CRM) מטעם האגודה הישראלית לאקטוארים (IARM), של מדען נתונים מקצועי (PDS) מטעם האיגוד הישראלי לאקטוארים (AIA) ושל אקטואר פיננסי (FRM) מטעם האיגוד העולמי לאקטוארים (GARP).
לאורך השנים ייצגה עורכת הדין ענבר דרור, שורה ארוכה של לקוחות "חלשים" תוך מניעת, שינוי ואף פסילת הערכות שווי מעוותות כלפי מטה, מניעת הברחת רכוש וקבלת הזכויות המגיעות בכלל הרכוש המשותף. כלל לקוחות המשרד זוכים לטיפול אישי וקרוב בזמינות גבוהה ולמעטפת מלאה מהפן המשפטי והפיננסי כאחד. זאת, על ידי עורכת הדין ענבר דרור וצוות משרה הדואגים להתמקצע בהשתלמויות בהערכות שווי.
צילום : לילך אוזן
ענבר דרור
עורכת דין לדיני משפחה ומעמד אישי
מלווה ומייצגת בבתי משפט אזרחיים ובבתי הדין הרבניים, בהליכי גירושין מתוך ראייה מערכתית רחבה, ששמה בראש את טובת הילדים.
מתמחה בליווי וייצוג תיקי גירושין ומעמד אישי ובכללם הוצאת צווי נזקקות, עריכת ירושות, צוואות ועיזבונות, הסכמי חיים משותפים, הסכמי ממון והסכמי גירושין
