האב הגיש את הבקשה לאור הקשיים בהתניידות תחבורה ציבורית ברכבות ואוטובוסים התניידות שמקשה עליו בימי המנוחה מהמילואים במקביל לזאת ציין את חשיבות שובה של ביתו לגן .האם מנגד התנגדה לבקשה באמצעות עורכת דינה אירית רייכמן המוכרת באולמות המשפט לענייני משפחה ואף צירפה מכתב מהמתאם ההורי . בגן הילדים אשר מפרט את הצמצום של שעות הגן והשהייה במרחב המוגן בלבד.
השופטת ספרא ברנע שבחנה את הבקשה ותגובת האם ועל אף תמיכתה של האפוטרופסה לדין להשבת הקטינה עם אימה לעיר נהריה מצאה לנכון להתיר לאם באופן זמני למעבר
"כרגיל בהחלטות שעניינן טובת הקטין, לעיתים מדובר ב"רע במיעוטו" ולאו דווקא בהחלטה המהווה מענה מושלם. באיזון השיקולים, אני קובעת כי השהות הזמנית של הקטינה ב[עיר בשרון], עיר מחוץ לאיזור עימות, ומפגשים קבועים ונינוחים יותר עם האב, מהווה מענה ראוי לקטינה לשלב זה של המלחמה. עמידה על השבת הקטינה לנהריה רק לצורך קיום המפגשים במרכז הקשר או עם העו"ס ולקראת מפגשים רחבים יותר עם האב אינה מידתית כעת, ואף קיים חשש כי האב לא יוכל להגיע למרכז הקשר בשל שירות המילואים. גם זמינות העובדים הסוציאליים מוגבלת, לאור הידרשותם למשפחות במצוקה."
במקביל לזאת כתבה כי לא ניתן יהיה בהחלטה זמנית זו לבסס את מעברה כ"מעשה עשוי" עוד היא מציינת כי האם לא פירטה את סידור המגורים החדש ואת שינויי אופי עבודתה . מעבר נוסף לא יאושר ללא בחינה מחודשת של הנסיבות . כמו כן קבעה כי זמני השהות עם האב ייעשו בתיאום של שלוש פעמים בשבוע בעת הזו בשרון.
במקביל הורתה לעו"ס להגיש תסקיר משלים לזמינות מרכז הקשר בסידורי זמני השהות .
