בהליכים מסוג זה נדרשת כידוע עמדת היועמ"ש שהחליט להשאיר את ההחלטה לשיקולו של בית המשפט . ההליך החל אצל השופטת אילת גולן תבורי ובעקבות פרישתה עבר לשופטת נאוה גדיש .
השופטת גדיש מביאה בפסק הדין את סעיפי החוק הרלבנטיים מהם עולה כי מדובר בהסכמות ההורים שניהם לשינוי או הוספה של שם משפחה יצוין כי האב ניסה להימנע מההליך המשפטי וביקש להגיע להסכמות בעניין עם האשה משלא הסכימה כלל הגיעו לכותלי בית המשפט.
האם שצופה אח או אחות בקרוב לילדה מעוניינת ששם משפחתה שלה יישא את שם משפחתה גם כן ולכן ככל הנראה לא הסכימה להגיע לסכמות עם אב ביתה.
עוד מתיאוריה של גדיש בפסק הדין היא דואגת להביא לידי ביטוי את שמיעת קולה של הילדה באם להישמע או לא.
גם ממינוי המומחה לא באה לה הישועה בהכרעה חד משמעית בנוגע לטובת הקטינה אם שינוי השם ייטב איתה או אם לאו ובמקביל אין הוא רואה את הצורך בשינוי השם.
הצעה נוספת שנבחנה שהאם בעצמה תוסיף את שם משפחתו של הגבר לשמה שלה גם שם גדיש פורטת כי בחייה יש כבר דף חדש המונע את הוספת שם משפחתו של הגרוש .
קבלת התביעה מנמקת גדיש נובע למעשה כי היא אינה רואה סיבה כיצד הוספת שם משפחתה של האם ייפגע אל מול חיזוק הקשר ותחושת השייכות כפי שהציגו עורכי הדין של האשה זהר פשה אלון ושי סיון .וע"ע היא מורה על הוספת שם משפחתה של האשה בנוסף לזאת היא שולחת את הצדדים להליך של תיאום הורי ומביעה תקווה לאור הימים הקשים שיחדלו להוסיף מעמסות קשות על הקטינה בהתנהלותם.
