המקרה מתייחס לזוג שנישאו כבר ב1985 ומתוך שלושה ילדים שהביאו לעולם פסק הדין מתייחס לבן הזקונים היחד שעוד קטין.
על אף זמני השהות שסוכמו בין האב לבנו כך עולה הוא נפגש עימו פעמיים בשבוע אך למס' דקות בודדות וגם בהם המפגש מסתכם ברצון הקטין להבאת אוכל מאביו
התסקירים שצוינו מהעוס"ית בפסק הדין מפרטים את הסיבות בהם במפגשים מתקשים האב והבן ליצור קשר נורמטיבי .
קשה לבן לקבל את התנהלות ורצון האב להתגרש מהאם ולמעשה הוא מייחס את האשמה בפירוק המשפחה לאב .
השופט חננאל שרעבי שדן בבקשת רשות הערעור מקבל את הבקשה מאחר ובצדק הוא טוען כי יש להביא את הניסיון לכדי מימוש .
בבקשה הקודמת נכתב כי אין טעם "בשלב הזה" למנות.
חשוב לציין כי האם מנגד אינה מתנגדת לחידוש הקשר אך היא רואה בעיה בהאשמה אותה מפנה האב כלפיה כי הניתוק כביכול נוצר בשל ניכור הורי .
במבחן התוצאה מאפשר שרעבי למנות מומחה ע"מ שיחודש הקשר עם הבן עם בנו.
בנוסף לזאת הוא מדגיש את הקושי הקיים בעיקר בגגלל גיל הקטין ומביע את תפילתו להצלחת הבראת הקשר.