מאת: שירה דיוק -מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בוודאי גם הווטסאפ שלכם מוצף בערב כיפור בהודעות "סליחה אם פגעתי…" . וגם שיחות עם שליחים נשמות טובות, שבאים לרחרח אם כבר סלחת להוא… ואחרי כל התפילות וזיכוך הצום בקדושת החג חוזרים לשיגרה ושמחים שיש עוד שנה עד היום הנורא..
בפסוק אחד טמונים שלשה עצות לחיי זוגיות שמחים!
היום הנשגב בשנה מוזכר בפרשה. יום כיפור- יום של תפילה וצום, פיוס וסליחה. יום של אווירה אחרת בבית ובחוץ. כמעט בכל המגזרים היום הזה מקבל התייחסות שונה. 'ספר החינוך' מסביר את טעמו של יום הכיפור, את ההכרח ל'איתחול מחדש', לאפס ולמחוק מדי פעם את חטאי העולם:
" משורשי המצווה, שהיה מחסדי ה' על כל בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפר על החטאים עם התשובה, שישובו, שאילו יתקבצו עוונות הבריות שנה בשנה, תתמלא סאתם לסוף שנתים או שלוש או יותר ויתחייב העולם כליה.
ועל כן ראה בחכמתו ברוך הוא לקיום העולם לקבוע יום אחד בשנה לכפרת חטאים לשבים…"
בפרשה מופיע יום הכיפורים על ציוויו ומצוותיו לפרטי פרטים אך שם החג והתאריך בו יחול, לא מופיע. מדוע?
התורה מזכירה לנו כך באמצע שגרה, באמצע החיים שעוד חצי שנה מחכה לנו יום נשגב שכזה..ויפה שעה אחת קודם. או במלים אחרות, התורה קוראת לנו לא לדחות!
אז הנה העצה הראשונה, בזוגיות בריאה לא דוחים את מה שעל הלב, לא טומנים ראש בחול ומחכים עד יעבור. לא מחכים לכיפור כדי לבקש סליחה, אפשר עוד היום לעשות כיפור.
התורה אף מדריכה אותנו מה הדרך הבריאה לבקש כפרה, "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד". כאשר באים לדבר את מה שבפנים ,צריך מאה אחוז כנות, בלי מחשבות מה הוא יחשוב או איך היא תגיב.
בירושלמי (יומא כז): "וכל אדם לא יהיה באהל מועד, אפילו אותן שכתוב בהן (יחזקאל א י) ודמות פניהם פני אדם, לא יהיו באהל מועד".
יש כאן אמירה שהאחריות היא על האדם, לא שולח שליחים/מלאכים/מתווכים. הכהן הגדול בחוויה עמוקה שאין הדבר תלוי אלא בי. האחריות לבקש כפרה, הכנות כולה היא שלו.
יש כאן פרדוכס, וכל אדם לא יהיה באוהל, והרי יש את הכהן.. אלא המדרש בא ללמדנו שכאשר מכירים בחטא, את מקום ההחמצה את ההחטאה, ההכרה בחולשה , אתה מבין שאתה אדם- אתה כבר הרבה מעבר לאדם. באותו רגע הזוגיות כבר הרבה מעבר למה שהייתה עד כאן…
כשהכהן נכנס אל הקודש הוא כבר מתעלה ממדרגת אדם וכך מובא: דְּאָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרוּי עָלָיו הָיוּ פָּנָיו בּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּידִים עָלָיו.
ועוד לומד מכאן מי השילוח שאל לו לכהן לבוא פנימה עם תפילה מוכנה מראש אלא יכנס בתמימות והשם יתן בליבו את שיתפלל וכך כותב: "אך יבטל דעתו לגמרי והשי"ת יאיר לו שם מה יתפלל".
זו העצה השניה, בזוגיות בריאה לא שולחים שליחים או מתווכים, לוקחים אחריות במקום שבו החטאנו את מטרת הזוגיות, שבו לא הייתי אני ומדברים במאה אחוז כנות. והשי"ת כבר יאיר לו מה יגיד.
הכהן הגדול צריך להיות נשוי על מנת להיות כשיר לעבודת יום הכיפורים. בתום עבודת היום עליו לעזוב את המשכן ולשוב הביתה-אל אשתו. למה? מסביר הרבי מלובביץ, שתכלית הדבקות הרוחנית שלה זכה הכהן הגדול בקדש קדשים, היא להוריד ולמשוך את קדושתה אל תוך הארציות ואל חיי היומיום. כדי לשוב אל מישור החיים הארציים. היומיומיים, ולהאיר אותם.
וזו העצה השלישית לזוגיות בריאה, אחרי השיח הכנה והמקרב, שאלו את עצמכם מה תוכלו להביא איתכם אל חיי היומיום מהשיחה שזה עתה חוויתם? היה שיח טוב, חשתם הבנה, חוויתם קרבה, איך מושכים את הרגשות האלה, איזה שיח חדש תקחו איתכם אל השגרה?
יוה"כ איננו רק יום הכיפורים, הוא גם יום מתן התורה-עשרת הדברות השניות, יום החתונה המחודשת עם הקב"ה, וכך בכל יום כיפור ישנה הזדמנות במסגרת חגיגת יום הנישואים לחדש את הברית והקשר ביננו לבין ה'.
מה מונע מאיתנו לעשות כיפור לא רק ביום כיפור?
הרבי מלובביץ מציין שלעתיד לבוא לא רק הכהן הגדול אלא גם כל אחד ואחד שיהיה בדרגת כהן גדול יוכל להיכנס אל הקודש פנימה, ולא רק ביום הכיפורים, אלא גם בכל שעה שהוא רוצה, יוכל להיכנס.
בע"ה שנזכה לעשות כיפור לא רק ביום כיפור ונתברך בזוגיות בריאה ושמחה לאורך ימים.
ואם קשה לכם לנהוג לפי שלש העצות של התורה, זו לא בושה לבקש עזרה!
שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .
