מאת- עורכת הדין מיכל חכמון
הדילמות הללו מעמידות את בית המשפט בפני הכרעות כבדות משקל: בין ערכים תרבותיים ודתיים של ההורים, לבין יציבות יומיומית ורצף חינוכי של הקטינים. עיקרון העל המנחה את ההכרעות הוא טובת הילד, אך בפועל לכל שופט ישנו איזון שונה בין שיקולים – כפי שעולה ממספר פסקי דין בולטים.
כמובן, מדובר בנושא רחב היקף ובפסיקה המשתרעת על פני אלפי מקרים. לצורך מאמר זה בחרתי להתמקד בשלושה פסקי דין ייחודיים, המדגימים היטב את המתח שבין עמדות ההורים, רצון הילדים, והמלצות גורמי המקצוע.
טובת הילד גוברת על התנגדות הורית – פסק דינו של השופט ארנון קימלמן
בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, דן השופט ארנון קימלמן (25520-11-21)במחלוקת בין אב דתי לאם חילונית באשר לגן החינוך של בתם בת ה-4. האב ביקש לרשום אותה לגן דתי, בעוד האם ביקשה להותירה בגן חילוני קרוב לבית. השופט קימלמן קבע כי מאחר והילדה כבר השתלבה במסגרת החילונית וכי לא הוכח שנגרם בכך פגם בזהותה או בקשר עם האב, יש להותירה בגן זה. ההכרעה נשענה במידה רבה על המלצות העובדת הסוציאלית, ועל הרצון לשמור על יציבות יומיומית.
שילוב פלורליסטי כמענה למחלוקת – השופטת ענת אלפסי
במקרה אחר, שהגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, הכריעה השופטת ענת אלפסי (14719-01-24)במחלוקת סביב רישום ילדה לכיתה א'. האם ביקשה לשלב את בתה בבית ספר דתי מתוך חיזוק זהותה הדתית, בעוד האב נטה להתנגד. בית המשפט התרשם כי בית הספר מציע מסגרת פלורליסטית המאפשרת חיבור בין זרמים שונים, והדבר יתאים לטובת הילדה הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. מעבר לכך, נקבע כי עקרון טובת הילד עשוי לחייב לעיתים מציאת פשרה חינוכית ולא הכרעה חד-צדדית.
משקל רצון הקטינים מול המלצות מקצועיות – השופטת יפעת שקדי-שץ
השופטת יפעת שקדי-שץ (21463-07-21) נדרשה לסכסוך שבו עלתה השאלה היכן ירשמו הילדים למסגרת לאחר פרידה ארוכה מהוריהם ושהות ממושכת אצל סביהם. היא בחנה את רצון הילדים, אשר הביעו העדפות ברורות, לצד המלצות האפוטרופוס לדין והמומחים. בפסק דינה ציינה כי שני ההורים משמעותיים לילדים וכי הם עושים מאמצים להתאים את חייהם להורות מעורבת. לבסוף נקבע כי הילדים ירשמו למסגרת שביקשה האם, אך תוך יצירת מנגנון גמיש להמשך בחינת זמני השהות בהתאם לשיקולי הגורמים המקצועיים. המקרה הזה מדגים היטב את המתח בין קול הילד לבין ההמלצות המקצועיות.
סיכום והמלצה להורים
שלוש הדוגמאות הללו ממחישות כי אין נוסחה אחת לקביעת מסגרת חינוכית בעת גירושין. לעיתים תועדף היציבות היומיומית, לעיתים תישקל האפשרות לשלב בין זרמים שונים, ולעיתים רצון הילדים יקבל משקל מכריע. אך בכולם, עקרון טובת הילד עומד מעל לכל – גם מעל הסכמות קודמות או רצון חד-צדדי של אחד ההורים.
להורים המצויים בעימות דומה מומלץ לזכור: פנייה לבית המשפט עלולה להחריף את הסכסוך. עדיף לנסות ולגבש הסכמות עצמאיות באמצעות גישור או ייעוץ מקצועי, מתוך ראייה ארוכת טווח של צרכי הילדים ולא רק של עמדות ההורים. ככל שההורים יפעלו בשיתוף פעולה, כך ייחסך מהילדים מאבק כואב, והמערכת המשפחתית כולה תוכל להתנהל בצורה רגועה ובריאה יותר.
